1את כלם. ואע"ג דבהדיא כתיב בקרא את העם. ועו"ק דהא בקרא אינו כתיב שדברו העם כלום. ויש לומר דקאי אמרגלים, כלומר שהשתיק המרגלים כלם ששתקו ולא דברו כלום כדי שישמעו העם מה שידבר כלב במשה:2השומע. מדכתיב עקב היתה רוח אחרת עמו, משמע שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, ולמרגלים אמר אני עמכם בעצה אבל בלבו היה לומר האמת, וע"י כן היה בו כח להשתיקן. אבל הרא"ם פי' משום שקראו בן עמרם ולא קראו בשמו הבינו זה, וקראו כן כדי שיטעו ויחשבו שכוונתו לגנאי:3אפילו בשמים. דאל"כ הל"ל נעלה וירשנו, עלה ל"ל, אלא עלה נעלה מ"מ אפילו בשמים: ג"א ואם תאמר למה דברו בנמנעות והלא אינם בשמים. וי"ל דהכי אמרו להו אפילו יש להם מזל גדול בשמים שלא נוכל לגרשם, אפ"ה נוכל לעלות דאין מזל לישראל והם מושלים על המזל, לכן עלה נעלה על המזל שלהם:
