שפתי חכמים, במדבר י״ג:י״ח

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
18 יש ארץ. דק"ל למה הקדים משה וכתב את הארץ מה היא, היה לו להקדים אנשי הארץ שזה הוא העיקר לכן פי' את הארץ את טבע הארץ כי יש ארץ וכו' וזהו העיקר:
19 חלשים. ר"ל לכך כתיב החזק הוא הרפה:
20 מגדלת אוכלוסין. לכך כתיב המעט הוא אם רב:
21 סימן מסר להם. דאל"כ מנא ידעי אם גבורים הם או לא. ולכך כתב בפסוק הבמחנים אם במבצרים שהוא פי' על החזק הוא הרפה. אבל אין לפרש שהוא דבר בפני עצמו, כלומר לראות אם ערים בצורות הם או אם פרזים הם דא"כ היה לו לכתוב המחנים אם מבצרים. וגם התרגום מוכיח כן שתירגם עליו הבפצחין. והרא"ם כתב, ומאמר ומה הערים יחזור לענין ראשון החזק הוא הרפה אף שהפסיק בנתים וכמוהו רבים. הקשה מהרא"ם אם הערים בצורות מורים שהם חלשים מדוע לא שמחו ישראל בדברי מרגלים בשמעם שהערים בצורות ממילא הם חלשים. ועוד מקשים ממ"נ אם הוא סימן מובהק ובדוק למה אמרו מרגלים כי עז העם והערים בצורות איך לא יראו שבזה יתפשו בשקר ואם אינו סימן ברור איך נתנו משה לסימן. וא"ל כמו שכ' נח"י דסימן על הדיר' אם יושבים בפרזים גבורים הם וערים בצורות הם לנוי. דהא כתיב כי עז העם וגו' והערים בצורות בה"א משמע שיושבין בתוכם דאל"כ וערים בצורות היל"ל בלא ה"א. ועוד מקשים למה בכולן הקדים הטוב לנו כמו השמנה הטובה. ובהחזק הקדים החזק הוא ואח"כ הרפה ואם הם חזקים אין נח לכובשם. ונראה דחדא מיתרצת בחברתה ונדקדק מה טעם בכל אחד מהשאלות התחיל בה"א השאלה וסיים באם כמו הטובה אם רעה וכן כולם והי"ל להטובה היא הרעה הכל בה"א או הכל באם אם טובה אם רעה וכן כולם הלא לכאורה ה"א השאלה כמו אם. ועוד למה בהחזק הוא הרפה אמר בדבר והפוכו ה"א השאלה ולא אמר אם. והענין הוא דכאן שאל רק דבר והפוכו כמו הטובה אם רעה השמנה אם רזה ולא הזכיר אם הוא בינוני, וא"כ צריך להתחיל בה"א השאלה כלומר השמנה כמי שאינו יודע איך הוא וסיים באם כי מלת אם אין כ"כ ספק כמו ה"א השאלה כיון שמצינו כמה אם שהן ודאין כמו שכ' רש"י בפ' משפטים ולכן סיים באם ר"ל תראו באם אין שמנה יהיה רזה קרוב לוהאי כמו אם אין רך יהיה קשה וכן כולם. והנה רצה לרמז לנו שמשה לא נתן סימן רק אם הם יושבי פרזים ודאי גבורים שסומכין על גבורתם אבל אם הם בערים בצורות אפשר שמ"מ הם גבורים והערים בצורות לנוי ולתפארת לכן הקדים החזק הוא ר"ל אם יושבים בפרזים. וסיים ג"כ בה"א הרפה לרמז דאף אם ישבו בערים בצורות מ"מ שייך לומר ה"א השאלה הרפה כי שמא גבורים הם ובצורות לנוי, משא"כ אם התחיל בהרפה שייך שפיר בהפוכו אם חזק ר"ל שיושבים בפרזים ודאי הם חזקים ולא היה נשמע מזה כלום דבהתחלה שייך עכ"פ להתחיל בה"א כשואל מה שאינו יודע ודו"ק. נלי"ט: