1אין העם אלא רשעים. וא"ת והלא מצינו העם שהם צדיקים שנאמר ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. וי"ל כשהם רשעים לא נקרא להם שם אחר אלא העם:2כשרים קרואים עמי. וא"ת והלא מצינו עמי כשהן רשעים שנא' ועמי לא התבונן, וי"ל דה"פ שהיו קודם לכן עמי ואתה לא התבונן. מצאתי:3כמה לבטנו. טרחנו:4בקצינים שבהם. וא"ת והא פירש"י לעיל אין העם אלא רשעים והכא פירש"י בקצינים ובגדולים. וא"ל ה"פ דמה שנ' הכא בקצינים ובגדולים ר"ל העשירים שברשעים נקראו גדולים, דהא לקמן פירש"י והזקנים הראשונים היכן היו וכו', ומתרץ אלא באש תבערה מתו, משמע דהם היו הזקנים שבמצרים ואותן זקנים הם צדיקים וגדולי הדור, ויש לומר דודאי מה שכתוב ויהי העם וגו' ותבער בם אש ה' קאי ארשעים, על העם שכתוב לעיל. וכשבערה בהם אש בערה ג"כ בבלתי מתאוננים, ומה שכתוב ותאכל בקצה המחנה מיירי בקצינים ובגדולים שבהם, ועל אותן צדיקים פירש"י לקמן באש תבערה מתו:
