29הוא יתרו. דק"ל שחותן משה שכתיב בקרא אין מפורש בקרא אהייא קאי. אי קאי ארעואל או אחובב בנו. ומתרץ דקאי אחובב שהוא יתרו כמו שנ' מבני וגו'. רא"ם. ויש מקשים והא כבר פירש זה בפ' וישמע יתרו. וע"ק למה לו להזכיר והרבה שמות היו לו וכו'. וי"ל משום דק"ל דכתיב חובב בן רעואל וגו' ממה נפשך אי חובב הוא יתרו ורעואל הוא אביו, א"כ יתרו לאו רעואל שמו, ואי חובב הוא בנו של יתרו שהוא רעואל אם כן לאו חובב שמו וא"כ היכן מצינו שז' שמות נקרא לו. ולכך מתרץ רש"י חובב הוא יתרו, והוא נקרא ג"כ רעואל, ואל תתמה שיתרו היה שמו רעואל ואביו נמי נקרא שמו רעואל, דגבי אביו היה שם העצם שלו רעואל לאפוקי יתרו על שם מעשיו נקרא רעואל שנעשה ריע לאל:30עד ג' ימים. מדלא כתיב הולכים אנחנו ומדכתיב נוסעים משמע במסע ראשונה, רק שחטאו במתלוננים והא דפירש רש"י עד שלשה ימים וכו' הוכחתו מדכתיב בפ' זו, ויסעו מהר ה' דרך ג' ימים:31וכסבור שהוא נכנס. וא"ת והא פירש"י בפ' שמות ביד אחר שתרצה לשלוח אני אין סופי להכניסם לארץ ולהיות גואלם לעתיד, ש"מ שמשה הי' יודע שנגזרה גזרה. וי"ל דודאי ידע משה שהוא לא יכניסם לארץ ויהיה ראש ונשיא עליהם, אבל מ"מ יכנס כאחד מהם. אבל קשה בסוף פ' שמות פירש"י העשוי לפרעה תראה ולא העשוי לשבע מלכי אומות כשאביאם אל הארץ, משמע שלא יכנס כלל. וי"ל דודאי סבר שיכנס אבל כיבוש ארץ ישראל היה י"ד שנה ואותן י"ד שנה כסבור שהקב"ה אמר לו שלא יראה, אבל יכנס וימות שם, לכך נקט רש"י הכא כסבור שהוא נכנס ולא נקט שהוא יכניסם, דהא ידע שהוא לא יכניסם, וגם בפרשת חקת. פירש"י בפ' בשלח, תביאמו נתנבא משה שלא יכנס לא"י משמה שאפילו לא יכנס כאחד מישראל בארץ, והכא פירש"י כסבור שהוא נכנס. וי"ל דניבא ולא ידע מה ניבא: נח"י מתרץ הקושיא מעתה תראה ואי אתה רואה מלחמת ל"א מלכים וז"ל דה"פ עדין לא נגזרה הגזרה של יען לא האמנתם בי, וכתיב התם לכן לא תביאו את הקהל הזה ופי' הרב בשבועה נשבע בקפיצה שלא ירבו בתפלה, על כך משמע הא גזרות ראשונות היו יכולין לבטל בתפלה. לכן אמר נוסעים אנחנו ולא היה חש למשפט גזרת עתה תראה כי היה סבור שיבטל בתפלה, לכן לא התאמץ מלהתפלל עד שיבא העת ולכן אמר נוסעים אנחנו:
