שפתי חכמים, ויקרא כ׳:ב׳

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
2 עונשין על האזהרות. דק"ל הא לאוין הללו כתובין כולן כבר בפרשת אחרי מות, ומתרץ לעיל כתובין האזהרות וכאן כתובין עונשין על האזהרות:
3 עם הארץ מסייעין. דאס"ד שעם הארץ ירגמוהו הוא פירוש של מות ימות, לישתוק קרא מיניה ולא לכתוב מות יומת:
4 שבגינו. דאל"כ הארץ ל"ל, הל"ל העם ירגמו אותו וגו'. מהר"ם ובהאי לחוד לא סגי, דאם כן הל"ל עם העולם, ובהאי לחוד נמי לא סגי דא"כ ה"ל לפרש דבא"י קא מיירי, מדכתב סתם משמע כל העולם. והא דלא פירש רש"י כלום לעיל בפרשת ויקרא דכתב מעם הארץ בעשותה, י"ל דלעיל הפירוש כפשוטה, אחד מכל ישראל הן כהן או לוי או ישראל, וכדפירש הראב"ע, אבל כאן לא יתכן לפרש כן, דמהיכי תיתי לחלק, והל"ל העם וא"ל במעמד כולן הל"ל כל העדה כמו בפ' אמור במקלל. נלי"ט: