3שהם גדולים ממני וממך. מקשים דלמא הוצרך להתקדש בשניהם דאחד מהם לא סגי ושניהם כאחד טובים, לכן הוצרך ב', והם טובים ממשה לבד או אהרן לבד, ומנ"ל שהם טובים ממשה ואהרן ביחד, ועוד קשה היאך יטעה משה טעות גדול כסבור שהוא ואהרן גדולים מהם והמה גדולים, הלא די' שהי' סבור שכולם שוים ויטעה מדריגה אחת, ונראה דכתיב בקרובי אקדש, בקרובי בפתח הוא לשון רבים, ומשה הי' סבור שכולם שוים לטובה, ואמר יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, במיודעיו לשון רבים, ר"ל ב' ב' בדבר בקרובי ל' רבים, ואם כן הייתי סבור או בי ואחד מהם או בך ואחד מהם, כיון שכולנו שוין, ועכשיו שלא חפץ באחד מאתנו רואה אני שהם גדולים ממני וממך, וק"ל נלי"ט:4קבל שכר. ר"ל למה כתיב וידם אהרן, מה הי' לו לומר על גזירות הש"י העם ה' יריב, ועל זה פירש קבל שכר על שתיקותו, כלומר ומש"ה כתיב וידום משום שקבל שכר על שתיקותו מש"ה כתב הכתוב וידום וגו'. ג"א ומה שהפך לפרש וידום אהרן קודם בקרובי כדי להודיע למה שתק אהרן, לפי שהי' שומע שבניו היו יראי שמים וקרובים ומיודעים להקב"ה לכך שתק, וכן הוא במ"ר. ד"ד הא דמהפך רש"י הוא ראיה על קיבול שכר על השתיקה, דמצד הטבע דהמנחם אינו משבח את המת בפני קרוביו, אדרבה אומרים דברים שלא יצטער כמו שמצינו אצל ברתיה דר' שמואל בר יהודה בפרק הפרה, ואמר לו אלו היתה ראויה לצאת ממנה דבר טוב לא היתה מתה, וכאן ששבח משה להמתים בפני אהרן שהם קרובים להקב"ה יותר מהם והי' לו להוסיף בכיה ואפ"ה שתק, ע"כ ראוי לשכר טוב:5לו לבדו. כלומר תרתי קאמר, מפני שתיקותו זכה ששמע מפי השם מה שלא זכה עד עתה, שי"ג דברות נאמרו למשה ולאהרן וכנגדן י"ג מיעוטין, ללמדך שלא לאהרן נאמרו אלא למשה שיאמר לאהרן. ועוד זכה שנאמרה לו לבדו ולא נשתתף עם משה עד שיראה שמפני זכותו של משה יזכה לשמוע הוא מפי הגבורה, ואתי שפיר אפי' אליבא דרבנן דר' יהודה שהביא רש"י לעיל ריש פ' ויקרא:6מתעלה. הא דלא פירש"י זה על בקרובי אקדש כיון שהביא ראיה מנורא אלקים ממקדשיך, עיין בקצ"מ:
