שפתי חכמים, בראשית ט׳:כ׳

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
1 עשה עצמו חולין. דאל"כ ויחל ל"ל לא הל"ל אלא ויטע כרם. קיצור מזרחי:
2 כמו איש נעמי. דאין לפרש איש של נעמי מפני שאין האיש קנוי לאשתו כמו האשה שקנויה לבעלה עד שיאמר איש אשה כמו שיאמר אשת איש כי סמיכות אשת איש הוא על דרך הקנין. קיצור מזרחי:
3 זמורות ויחורי תאנים. ואם תאמר מנ"ל לרש"י שהכניס עמו זמורות של תאנים בשלמא זמורות של גפן שהכניס עמו מדכתיב ויטע כרם ואין נטיעה אלא זמורות דזריעת הזרע של אילן שהוא הגרעינין שבתוך הפרי אינו נקרא נטיעה אלא זמורות של תאנים מנ"ל. ורבי איסרל בביאורים שלו תירץ דהוכחתו מדכתיב ויחל ופירש עשה עצמו חולין שהיה לו לעסוק תחלה בנטיעה אחרת כדפירש רש"י משמע שהיה לו גם כן שאר נטיעות ואנו לא ידעינן מאיזה מין אילן היה לו נטיעות אלא הואיל ולא הוזכר בתורה עד כאן מין אחר אלא תאנים כדכתיב בפרשת בראשית ג ז ויתפרו עלה תאנה לכך אנו אומרים מין תאנים היה לו ונראה לי כיון דחם בנו סרסו כדי שלא יוליד בן רביעי ומהיכן ראה חם שמבקש להוליד עוד בן רביעי אלא מדנטע נטיעות המביאין לידי תאוה ולא מצינו שום פרי המביאה לידי תאוה כמו התאנה כמו שכתבו ז"ל סנהדרין ע: עץ שאכל ממנו אדם הראשון תאנה היה שנאמר ויתפרו עלה תאנה וגו' במה שקלקלו בזה נתקנו מכח אותו עץ נלבש בו בתאות הגופנית עמו שנאמר לעיל ד כה וידע אדם עוד את אשתו ופירש"י הוסיף לו תאוה על תאותו משום הכי פירש"י כשנכנס לתבה הכניס עמו זמורות וייחורי תאנים: והרא"ם מביא תירץ אחר בשם ר"י מאורליינ"ש לפי שזמורות ויחורי תאנים מתקלקלין טפי ממים לפיכך הכניסם יותר משאר אילנות ולכך הוצרך להכניס הענפים עצמם: