2למדנו שלמד נח תורה. דאל"כ מנה ידע טהורים וטמאים בהאי שעתא מי הוו. רא"ם: ומ"מ הוצרכו לומר בגמרא שהתיבה קולטתן ומאליהן באו דאל"כ היאך היה יכול לבדוק אותם שהרי אחד מן סמני טהרה הוא קורקבן נקלף ואין לידע אלא לאחר שחיטה. קיצור מזרחי: וא"ת מנא ליה לרש"י דלמד נח תורה דלמא מה שלקח שבעה משום שהתיבה לא קלטה אלא שבעה זוגות י"ל דזה לרש"י דוחק דמפשוטו של מאמר משמע דכל שלא דבקו במינן אין התיבה קולטתן ואי אפשר שממין הטמאין לא היו אלא שנים וממין הטהורין לא היו אלא שבעה אלא הרבה זוגות היו משני המינין ונח לקח מן הטהורין שבעה ומן הטמאים שנים ומהיכן ידע אלא שלמד תורה ודיקא נמי קרא דכתיב תקח לך משמע הקיחה היתה ביד נח ודו"ק. בשם גור אריה:3כדי שיקריב מהם קרבן. דמה שנאמר בקרא שבעה שבעה היינו רצונו לומר דבין כולן שבעה. דהיינו ג' זוגות וא' נשאר בלא זוג. והא דכתיב בקרא שבעה שבעה לאו למימרא שיהיו ז' זוגות אלא ז' עופות ואותן שבעה יהיו איש ואשתו כמו גבי שנים שנים איש ואשתו דהיינו שני עופות ואותן שנים יהיו איש ואשתו ה"נ גבי שבעה שבעה וא"כ נשאר א' בלא זוג. ועל זה קשה לרש"י למה נשאר אחד בלא זוג אלא כדי שיקרב וכו' ואותו היה זכר. מצאתי: קבלתי הטעם שנח ביציאתו מן התיבה הוצרך להקריב ד' עולות לד' זוגות שנצלו מן התבה הוא ואשתו וג' בנים עם נשותיהם אולי חטאו במחשבה וד' נקבות בשביל ד' זוגות הנ"ל לקרבן תודה כי ד' צריכין להודות וכו' ברכות נד: וחם ואשתו שחטאו בשמושם בתיבה הקריב עליהם חטאת לכל אחד ואחד ויצאו בזה ו' זוגות וזוג אחד לקיים המין כמו בטמאים. ומהר"ן וגור אריה כתבו בזה דברים אחרים והרואה יבחר. קיצור מזרחי:
