שפתי חכמים, בראשית ו׳:ב׳

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
2 כשהיו מטיבין אותה. מלשון מטיבין את הנרות. פירוש דטבת משמע דעתה היו טבת. רצונו לומר מקושטות כמו עפרון ישב להלן כג י שישב עתה. ועוד טבת חסר הוא לשון יחיד כלומר דלא היה טבת אלא נשים יחידות דהיינו הכלות שהן מקושטות ולא כולן. אבל אי כתיב טבות מלא וי"ו היה משמע שתמיד היו טובות ר"ל מקושטות כיון דכתיב מלא לשון רבים וק"ל:
3 אף הזכר והבהמה. דאל"כ נשים מכל אשר בחרו למה לי. אלא נשים לבעולה. אשר בחרו לזכר ולבהמה. רא"ם: הקשה הרא"ם דבפ"ק דקדושין יג. משמע שלא נכשלו באשת איש. ונ"ל דבני אלהים שהם השרים חטאו בא"א ולא שאר העם דהא קאי אויראו בני אלהים לפיכך נקט הרב היה גדול נכנס. נח"י. והרא"ם אמר שמא אגדות חלוקות הם: