25מכאן אמרו נוח לו לאדם שיפילוהו לכבשן האש כו'. ואם תאמר מנא לן דילמא מה שתמר לא היתה מודה משום דעדיין לא הפילוה לאש ולא היה אש בוער אבל אם היה האש בוער היתה מודה. וי"ל דפי' ר"ת בתו' פ' הזהב ב"מ נט. מדכתיב והיא מוצת חסר א' שהוא מלשון ויצת אש בציון א"כ ש"מ שהאש היה בוער ואפי' הכי לא היתה מודה לכך מכאן אמרו וכו':26הכר נא בוראך ואל תאבד שלש נפשות. היא לא היתה יודעת שג' נפשות היו אלא רש"י נקט זה לפי האמת שהיו ג' אבל היא לא אמרה רק שתי נפשות. ומהרש"ל פי' דהוכחת רש"י הוא מדכתיב הכר נא וגו' ולמה כתב נא באמצע ה"ל למכתב או בתחילה או בסוף ולכן מדקדק רש"י מתחילה אמרה הכר שאני הרה ממך ועוד אמרה נא כלומר ועוד בקשה אחרת שלא תאבד הנפש היתרה כלומר שלא תאבד שלש נפשות עכ"ל:
