שפתי חכמים, בראשית ל״ז:ל״ג

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
1 היא זו. והרי היא מקרא קצר כי בזולת היא זו אין לו מובן:
2 סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר כו'. דאל"כ לא היה לו למכתב אלא טרף טורף יוסף. וע"ק מנא ידע יעקב שחיה רעה טרפתהו דלמא לסטים באו עליו:
3 לפי שהחרימו וקללו את כל מי שיגלה ושתפו להקב"ה עמהם כו'. בודאי לא היה מוכרח לכך אלא מעצמו היה מסכים עמהם מפני כמה דברים חדא כדי שיתקיים כי גר יהיה זרעך לעיל טו יג דאי היה יודע יעקב שהורד למצרים היה פודה את יוסף בכל ממון שבעולם. ועוד דאי היה יודע יעקב היה מקלל אותם למחות את שמם ואז יכלה זרעו של ישראל והקב"ה רצה שיפרו וירבו. ולכך פירש בסמוך והקב"ה אינו רוצה לגלות לו משמע שלא היה מוכרח לכך ואם רצה היה מגלה אלא שהקב"ה הסכים עמהם כדי שיתקיים הגזירה של ועבדום וענו אותם. ועוד י"ל כדפירש רש"י בסמוך ימים רבים כ"ב שנה וכו'. וקשה מאי נ"מ אם כ"ב שנה או יותר הוא אלא ודאי דקשה לרש"י למה לא הגיד לו הקב"ה ליעקב למה היה מצערו כ"ב שנה אלא משום זה היה עושה כנגד כ"ב שנים שלא קיים כיבוד אב ואם שאם הגיד לו הקב"ה היה יעקב עושה תשובה והיה מבטל מה שנגזר עליו שיהיה בצער כ"ב שנה והקב"ה רצה לשלם לו על שביטל כיבוד אב ואם ולכן הסכים עמהם בחרם כדי שלא יהיו רשאין לגלות. דחרם הוא כמו שבועה וכשהקב"ה נשבע אין התשובה מבטלת כדפירש"י בפרשת חקת במדבר כ יב לכן לא תביאו בשבועה וכו' נשבע בקפיצה כדי שלא ירבה בתפלה על כך ה"נ החרם היא כמו שבועה לכך הסכים עמהם: