4צריכין לדברי אגדה. דלפי פשוטו של מקרא משמע דבתחלה היו מעורבין יחד דלשון הבדלה שייך בדבר המעורב יחד וזה א"א כיון שיש אור אין חושך דאור וחושך אינם אלא קנין והעדר וא"א חיבורם יחד בעת מן העתים. רא"ם: דקשה דאיך אפשר לפרש שקבע לזה תחומו בלילה והלא לא נעשה ההבדלה עד יום ד' דכתיב ביה להלן פסוק יד להבדיל בין היום ובין הלילה לכך צריכין אנו לדברי אגדה. נח"י:5ראה שאינו כדאי כו'. הרמב"ן טען שאין זה נכון שא"כ יראה כענין המלכה ועצה חדשה אחרי כי אמר אלהים יהי אור וראה אותו כי טוב פי' כאילו מתחלה לא ידע ח"ו שהאור יהיה טוב שהוצרך להבדילו. והרא"ם השיב כי כיוצא בו מצינו להלן ו ה גבי וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו'. ולא נהירא דבריו כי אע"פ שהיה שם המלכה ועצה חדשה אין בכך כלום כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. נח"י:6והבדילו לצדיקים. לצדיק שהוא טוב לכך ויבדל ר"ל כדי שיהיה הפרש בין הצדיק שהוא אור ובין הרשע שהוא חושך. רא"ם:7בערבוביא. ר"ל במדינה זו יש אור ובמדינה זו יש חושך או ר"ל לפי שעות כגון שעה אחת יום וב' שעות לילה ואח"כ להיפך היינו ערבוביא אבל אין לפרש בשעה אחת ממש זה א"א כדפרישית לעיל בד"ה צריכין לדברי אגדה וא"כ יהיה פי' ויבדל הבדיל זמנם לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה:
