2אחד לבשר את שרה כו'. דק"ל למה הביא שלשה אנשים היה לו להביא מלאך אחד ומתרץ דהא בלאו הכי צריך להביא ג' מלאכים אחד לבשר את שרה וכו':3תדע לך שכן כל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים. הקשה מהרש"ל והרי זה תדע מן הקושיא דדלמא מלאך אחד עושה שתי שליחות ולמה כתב גבי כל מעשה ומעשה חד וקבלתי מאמ"ז שה"ק דילמא לעולם לאו משום שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות אלא משום ששלשה היו נזקקים לשליחות אחד ועל זה אמר ותדע וכו'. עכ"ל:4ורפאל שרפא את אברהם הלך משם כו'. וקשה למה צריך רש"י להביא זה לכאן וי"ל דקשה לרש"י לפי מה שפי' לעיל אין מלאך אחד עושה שתי שליחות דהא גבי בשורה נאמר לשון יחיד וכן גבי הפיכת סדום אבל גבי רפואה של אברהם לא מצינו ל' יחיד וע"ק לרש"י למה לא הביא ארבע מלאכים אחד להציל את לוט ולכן פירש ורפאל שריפא את אברהם הלך משם להציל את לוט וגבי הצלה דלוט מצינו לשון יחיד כמפרש ואזיל וכיון שמלאך אחד היה הוי כאילו נאמר באברהם נמי לשון יחיד. רא"ם: ועוד י"ל דלכך צריך להביא שאל תקשי לו הא לקמן גבי הפיכת סדום כתיב יט א ויבאו שני המלאכים סדומה וגו' ש"מ שצריך להפיכת סדום שני מלאכים ואע"פ שכבר עשה המלאך שליחתו ועל זה פי' ורפאל שרפא את אברהם ר"ל אותן שני המלאכים דכתיב בקרא אחד מהם רפאל והלך משם והציל את לוט ולא סייע לזה שהפך את סדום: פירש"י רפאל שריפא את אברהם הלך להציל את לוט וא"ת איך ייחס עצמו באמרו משחיתים אנחנו להלן יט יג י"ל זה שבא להציל את לוט בעצם והשחתת סדום היה במקרה כמ"ש שם פסוק כג ולוט בא צוערה וה' המטיר על סדום אם כן הצלת לוט היתה סבת ההפכה במקרה וע"כ יצדק מאמר מלאך הממונה לטוב אין עושה רע וכן להיפך. הר"א: ויש ספרים שגורסין ושליחות רפואה והצלה אחת היא דקשה לרש"י אם כן למה הביא ג' מלאכים הא בשנים סגי דאותו שנים שרפאו את אברהם ובשרו את שרה הם ילכו אל סדום ואחד יהפוך את סדום והאחד יציל את לוט לכן פי' הצלה ורפואה אחת היא אבל בשורה והצלה שני דברים הם. ובמקצת פירושים אינו והטעם דאין מלאך אחד עושה שני שליחות להודיע שאין מספר לגדודיו של הקב"ה ואין עניות במקום עשירות. מצאתי: בעל נחלת יעקב האריך בפלפול וסיים ונ"ל דודאי הביא ג' שלא יצטער אחר אורחים ואפי' אם היה מלאך אחד יכול לעשות ב' שליחות ומ"מ למה פרט הכתוב שהיו ג' מה לי אם היו פחות או יותר וע"ז תירץ שהכתוב בא להודיענו שהיו ג' לקיים ג' מיני שליחות:5לפניו. כו' ואין להקשות לפי זה אמאי לא כתיב לפניהם וי"ל משום דשימש אותם בסעודה שייך למכתב והוא עומד עליהם כלומר בסמוך להם ממש כדי שיהא מוכן מיד לשמש אותם משא"כ גבי נצבים דלא שייך האי טעמא וה"נ מצינו בתלמוד בפרק ערבי פסחים קג: והוי קאי עלייהו רב ייבא סבא לשמשם לצרכי סעודה כו'. מהרא"י:6וכתיב וירץ לקראתם כו'. יש מקשים לפי מדרש אגדה שעמדו אצלו ואח"כ פירשו ממנו והלכו להם לפי פי' זה היה לו לכתוב בקרא וירץ אחריהם וי"ל דבביתו של אברהם היו ארבע פתחים וכיון שהלכו לדרכם היה רץ אברהם מפתח זה שהיו עומדים אצלו אל פתח שהיתה ברוח צפונית או דרומית לעכב אותם לכך כתוב לקראתם וק"ל: ויש לומר דאין גב למלאכים כמ"ש יחזקאל א יב לא יסבו בלכתם ואע"ג שבאו אליו בדמות אנשים מ"מ לא נשתנו ממדתם לראות אחור וקדם. תולדות יצחק:
