1בת פרעה היתה כו'. הוכחתו מדכתיב לה שפחה והא כל מה שקנה אשה קנה בעלה אלא ודאי בת פרעה היתה ונתן לה בתו כשראה וכו' משום הכי כתיב ולה לרמוז על זה כלומר שראה מעשים שנעשו לה לשרה וק"ל:2בזכות שאכניס צרתי לתוך ביתי. ר"ל וכי אם הגר תלד תהא היא בנוי' ומתרץ דממנה פי' בסבתה:3לרוח הקודש שבה. הוכחתו מדכתיב לקול שרי היה לו לכתוב לשרי אלא ה"פ לקול הבא לשרי דהיינו רוח הקודש:4לקחתה בדברים כו'. כיון דעיקר האדם היא דעתו ולא יוכל לקחת דעתו כ"א בדברים טובים מושך דעתו לרצונו:5מועד הקבוע לאשה כו'. דאל"כ מקץ עשר שנים ל"ל אלא וכו':6מביאה ראשונה. וא"ת מנ"ל לרש"י וי"ל מדכתיב ויבא אל הגר ותהר הי' לו לכתוב ויבא אליה ותהר הגר ל"ל אלא למדרש שהיתה עוד שמה הגר ותהר הא כיצד אלא נתעברה מביאה ראשונה משא"כ שאר נשים שאין מתעברין כלומר שנעשה לה נס דהא אין אשה מתעברת מביאה ראשונה אלא ע"י נס וק"ל ודלא כהרא"ם שפי' שלטה בעצמה ומיעכה באצבעה ונשרו בתוליה:7ואני נתעברתי מביאה ראשונה. וא"ל מנ"ל דמשום שמביאה ראשונה נתעברה משום הכי ותקל וכו' דלמא מסיבת הריון הוא ותקל ולא מסיבת ביאה ראשונה וי"ל דאל"כ הל"ל ותהר ותקל וגו'. ועי"ל דאי מסיבת הריון למה ותקל דלמא עקרה היא משום הכי לא זכתה להריון בשלמא אי משום מביאה ראשונה נתעברה א"ש דאמרה הגר ודאי אינה צדקת דאי צדקת היתה למה לא הועיל לה זכות דהא אני נתעברתי מביאה ראשונה שאין שום אשה מתעברת אלא ודאי אין לה זכות. מהרש"ל:8עליך אני מטיל העונש. לא חמס שאני עושה כי יו"ד הכינוי של חמסי מורה פה על הפועל והיא שרה. ועוד דבריך אתה חומס זהו פי' אחר:9שאתה שומע בזיוני ושותק. ר"ל מהגר כמו שמפרש הקרא אנכי נתתי וגו':10כל בינך שבמקרא חסר וזה מלא. ר"ל יו"ד שנייה והכ"ף נקוד בקמ"ץ והנו"ן בשו"א שהיא נוכח הזכר וכאן ששם יו"ד בין הנו"ן ובין הכ"ף קרי ביה ביניך הנו"ן בצר"י כי יו"ד הנח מורה על הצר"י והכ"ף נקוד בשו"א שהוא נוכח לנקבה ויהי' לנוכח הגר שאף להגר אמרה כן וכו':11איה המקום שתאמר עליו כו'. דאל"כ האי אי מזה מאיזה מבעיא ליה כי המ"ם בתחילת התיבה מורה על השאלה כמו מאין תבא שופטים יז ט:12כשתשובי תהרי כו'. לא שבשרה על ההריון שעבר שהרי כבר הפילה כדפירש"י לעיל בפסוק ה:13כמו ויולדת כו'. הלמ"ד והדל"ת בסגו"ל כו' שהוא בינוני ואל תתמה על השו"א שתחת התי"ו כי כמוהו יושבת בלבנון מקוננת בארזים ירמיהו כב כג שהם ג"כ בינוני ונקוד שו"א תחת התי"ו:14צווי הוא וכו'. ר"ל אע"פ שנקוד וקראת ולא נקוד בשו"א תחת התי"ו מ"מ לשון ציווי הוא כמו שאמר לזכר וקראת:15אוהב מדברות לצוד חיות כו'. ונקרא פרא כדכתיב איוב כד ה פראים במדבר: לפי רבי יוחנן בבראשית רבה מה ט א"ש ידו בכל ליסטים אבל לר"ל שפי' פרא אדם בוזז נפשות א"כ צריך לדחוק ולפרש פי' אחר על ידו בכל ודוחק שם. נח"י:16שרואה בעלבון של עלובין. בשלמא בבית אברהם ראיתי מלאכים בשביל צדקת אברהם ושרה אבל במדבר לא נמצא כי אם לא שהוא רואה בעלבון וגו'. גור אריה:17שרתה רוח הקודש עליו. דאי ממנה שמע אחר שהיא מצווה ולא הוא היתה לה לקרותו ישמעאל אלא ששרתה עליו רוח הקודש והשתא הוא כמו מצווה. גור אריה:18להודיע שהי' בן י"ג שנה כו'. שהרי אברהם היה בן צ"ט כשמל אותו וכשנולד היה בן פ"ו שנה. ואם תאמר והא לקמן יז כה בהדיא כתב וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה וי"ל דמשום הכי נכפל ללמד שהכתוב עצמו מעיד על זה שעשה זה משום מצות השם ולא משום יראת אביו שהכריחו לזה. וק"ל נ"ל: ומהרא"י תירץ דמההוא לא הוה שמעינן דהי' בן י"ג שנה מעת לעת דזהו שיעור ימי גדולתו ומשום הכי לא עיכב ומהאי קרא שמעינן שפיר:
