7מדה כנגד מדה. דאם לא כן הבה שפירושו לשון הזמנה ל"ל הרי כבר הכל מוכן לפניו ית"ש. גור אריה:8וה"א אחרונה יתירה. כלומר אל תאמר מדכתיב ונבלה בה"א ולא כתיב ונבל ודאי לאו לשון רבים הוא אלא הרי הוא כמו נפלה שאע"פ שכתוב בנו"ן מ"מ אינו ל' רבים אלא נו"ן היא פ"א הפועל והה"א היא ה"א הנקבה ולא שהנו"ן היא נפעל לרבים א"כ ה"נ נימא הכי לכך פירש וה"א אחרונה וכו' כלומר דלא דמי מלת ונבלה למלת ונפלה אלא הרי הוא כאלו כתיב ונבל בלא ה"א שהוא לשון רבים דה"א אחרונה וכו' והראי' שהנו"ן של ונבלה היא נו"ן הרבים מדכתיב בתר הכי כי שם בלל ה' שפת כל הארץ ש"מ דנבלה לאו נו"ן הנפעל היא אלא היא נו"ן הרבים ודו"ק נ"ל ודלא כפירוש הרא"ם שפי' כי אין טעם לומר נרד ותתבלבל לשונם שלא נבלה לשונם בעבור הירידה:9ופוצע את מוחו. דאל"כ אלא מפני שלא היו מבינים אחד לשון חבירו חדלו לבנות א"כ למה נפוצו ולא היו דרים יחד אע"ג שאין אחד מבין לשון האחר אלא מפני שנפל בהם ריב וכו'. גור אריה:
