30רצופין. דאל"כ מאי שבעת ימים דהא בכל העבוד' צריך ללובשן ולהפשיטן אח"כ אלא על כרחך על ז' ימי המלואים קאי והם היו רצופים:31אשר יקום מבניו תחתיו כו'. הודיענו בזה שתחתיו מבניו הפוך וראוי להיות מבניו תחתיו ויהי' פירושו הכהן מבניו אשר יקום תחתיו לכהונה גדולה:32המוכן ליכנס לפני ולפנים כו'. נח"י יומא ע"ג וע"כ לפרש כן דאין לפרש על המשכן ככל אהל מועד שבתורה דהא כל הכהנים ראויים לבא אל המשכן וא"כ מה סי' נותן הפסוק אותו כהן שראוי לבא אל אהל מועד אלא דמיירי בלפני ולפנים והרא"ם לא ידע הסוגיא הנ"ל:33ממלא את מקומו כו'. מדכתיב בפרשת אחרי מות ואשר ימלא את ידו כלומר בזמן שהוא ממלא מקום אבותיו:34פועל עובד ממש כו'. דע"כ מלת כהן דבק לתחתיו מבניו דאי דבק למלת ילבשם כלומר ילבשם הכהן א"כ ישאר מלת תחתיו בלי טעם כלומר בלא פירוש ענין מה אלא ע"כ הכהן ותחתיו דבוקים זה לזה ואם כן מוכח שמלת כהן פועל עובד ממש דאי מלת כהן כמו כהן מדין כהן און וכמו בני דוד כהנים היו שפירושו ל' שררה וגדולה איך נמשך אחריו מלת תחתיו כי אין דרך הל' לומר המלך תחתיו או השר תחתיו כי זה אינו במבטא אלא המלך אשר יהי' תחתיו או ימלוך תחתיו ויהי' א"כ מקרא חסר וקצר אבל אם פירוש של כהן עובד ממש ועניינו כמו המשרת והוא העובד א"ש דמלת הכהן דבק עם מלת תחתיו וזה שפירש רש"י ולפיכך ניגון תביר נמשך לפניו כלומר למטה למלת תחתיו ולא למלת ילבשם כי התביר אינו דבק לדרגא. ועיין בקצ"מ:
