שפתי חכמים, שמות כ״ח:ד׳

4 כך מעשהו מלמטה כו'. ר"ל לצד רגליו ולא לצד הראש ומה שפי' רחבו כרוחב גב האיש ולא יותר לאו דווקא דהא לקמן פי' שהיה ג"כ מעט מכאן ומכאן:

5 למדנו שהאפוד חגורה היא. ר"ל שהאפוד מלבוש הוא:

6 ויתן עליו את האפוד כו'. ר"ל על המעיל כדלקמן:

7 שאופדו ומקשטו בו כו'. דעת רש"י שהאפוד הוא לשון קישוט. ר"ל לכהן. ואפוד מלשון קישוט. כל אפוד ל' קישוט וכל חשב שכתוב בבגדי כהונה פי' חגור הוא:

8 ותרגם כמו כן מעילים כו'. ומעילים בודאי לבוש הוא א"כ אף אפוד לבוש הוא:

9 הוא כמין חלק כו'. רש"י נקט מלת מעיל שבפ' ומפרש לה:

10 כמין כיפת כובע כו'. דעת רש"י בזה שלא תפרש מצנפת מה שקורין בל"א הויבן שהוא שוכב על הראש שלזה אין לו כיפה אלא מצנפת דקרא כעין כובע שהוא קשה ויש בחללו ככיפה:

11 ומתרגמינן כובעין. פירוש שהמגבעות של כהנים הדיוטים ג"כ מצנפת הם כדאיתא בפרק אמר להם הממונה נטל מצנפת של א' מהן הרי שהמצנפת קורין להם מגבעות גבי כהנים הדיוטים ובא מצנפת במקום מגבעות ומאחר שהמצנפת הן המגבעות והמגבעות מתרגמינן כובעים למדנו שהמצנפת כמין כובעין הן ופעם נקראת מצנפת על שם שצונף ראשו כצניף ופעם מגבעות על שם שמכסה ראשו ככובע. רא"ם:

12 מתרומה המקודשת לשמי כו'. דק"ל דבגדי קדש משמע דמשעת עשייתן הן קדש והא לא הוי קדש אלא לאחר לבישתן שהרי לשם אהרן ובניו נעשו ומתרץ מתרומה וכו':