1ובד' בסיון כו'. מדכתיב אחריו ויספר לעם ופירש רש"י בו ביום. את כל דברי ה' זו מצות פרישה ומצות פרישה בד' בסיון היה כדפירש רש"י לעיל בפרשת יתרו:1מצות פרישה והגבלה. מדכתיב אחריו וישכם בבוקר ויבן מזבח תחת ההר וגו' וע"כ זה היה ביום ה' כדפירש רש"י לעיל בפרשת וישמע יתרו וזה הדבור שדבר לעם היה יום אחד לפניו דהוא יום ד' ולעיל כתב דביום הד' נאמר להן מצות פרישה כדפירש רש"י שם. והקשה הרא"ם תימא דבפרק רבי עקיבא שבת דף פ"ו אמרו בהדיא דלכ"ע מצות הגבלה בתלתא בירחא אמר להו ובד' בירחא עביד פרישה ומדברי הרב משמע דתרווייהו בד' בירחא הוו וצריך עיון. ג"א ולא עיין דודאי האמירה היתה בג' בחודש אבל הפרישה עצמה היתה בד' בחודש והביא ראיה על זה ע"ש:1בחמשה בסיון. כתב זה להודיענו שעלית משה להר עם נדב ואביהוא וזקנים לקבלת התורה היה ביום שאחריו שהוא ו' לסיון ולא כר' יוסי דאמר ז' בו:1את נערי. הבכורות. נח"י לפי שהעבודה היתה בבכורות עד שהוקם המשכן ואע"פ שהלוים נבחרו בחטא העגל ודלא כהרא"ם ע"ש:1מלאך בא וחלקו. דאל"כ הוי ליה למכתב בתחילה שחלקו ואח"כ שלקח חציו:1מבראשית ועד מתן תורה כו'. לכך נכתב בה"א הידיעה שהוא הנזכר לעיל בויכתוב משה:1ענין הזאה כו'. ל' וזרקתי עליכם מים טהורים ולא מלשון ויזרוק אותם משה השמימה שהוא לשון זריקה ממש:2ותרגומו וזרק על מדבחא כו'. ולא על העם ממש משום דכתיב זרק על המזבח:1נסתכלו והציצו כו'. ר"ל נסתכלו בלב כדפירש רש"י בסמוך אבל לא ראייה ממש שהרי כתיב כי לא יראני אדם וחי. ונתחייבו מיתה על שנכנסו לפנים ממחיצתן:1כל תרי"ג מצות בכלל עשרת הדברות הן כו'. מדכתיב אשר כתבתי להורותם שלא יתכן לפרשו על ספר התורה דהא כתיבת הספר לא היתה ע"י הקב"ה אלא ע"י משה דכתיב ויהי ככלות משה לכתוב את התורה הזאת על ספר עד תומם אלא על כרחך עשרת הדברות קאמר:1בצאתו מן המחנה. דאל"כ היאך היו הזקנים כאן הרי לא יצאו מן המחנה אלא משה ויהושע כדכתיב ויקם משה ויהושע משרתו וגו':2והתעכבו כאן עם שאר העם במחנה כו'. תיקן בזה כמה עניינים תקן שהישיבה הזאת אינה כמשמעה אלא מל' עיכוב גם מלת בזה מורה על מקום לא על דבר הרמוז ולא שישבו לבדם רק עם שאר העם שהרי לא יצאו הזקנים מן המחנה ולהודיע שאין העכבה הזאת כ"א לשפוט את העם כי בזולת המחנה הזאת שנתן לזקנים יהיו כל ישראל משותפים בה:3בנה של מרים היה כו'. דק"ל היאך אמר משה והנה אהרן וחור עמכם והא שנים שדנו אין דיניהם דין ולמ"ד שדיניהם דין מ"מ נקראו ב"ד חצוף אכן פירש"י חור בנה של מרים היה כלומר ע"כ לאו שניהם ביחד היו יושבים ודנים דהא קרובים היו שהיו ראשון בשני ולדברי הכל פסולים הם אלא ודאי כל אחד היה דן בפני עצמו כיחיד מומחה שהוא דן יחידי:4מי שיש לו דין. לא שמלת מי ל' שאלה. גם לא בעל דברים בעל לשון וצריך להוסיף מלת שהוא הנרמז במלת שיש כאילו אמר מי שהוא בעל דברים:1להר. ולא למשה מפני שאחריו מיד כתיב ויקרא אל משה לומר עשרת הדברות ולא יתכן לומר שהיה משה מכוסה כל הו' ימים שהרי משה היה עולה ויורד בכל יום כמ"ש בפ' יתרו אבל למ"ד ויקרא אל משה לאחר עשרת הדברות היה בתחילת מ' יום יהיה פירוש ויכסהו למשה משום שכל הנכנס למחנה וכו':2לומר עשרת הדברות כו'. אעפ"י שעלה אלי ההרה לאחר מ"ת היה אליבא דכ"ע כדכתב רש"י לעיל חזר אחר זה וכתב על הסדר וכתב תחלה הסיפור של עשרת הדברות ואח"כ הסיפור של הלוחות ויהי משה בהר וגו':3טעון פרישה ששה ימים. ר"ל כמו כ"ג שטעון פרישה ז' ימים קודם יו"כ לפי שנכנס לפני ולפנים כ"ש מי שנכנס למחנה שכינה:
