שפתי חכמים, דברים ח׳:א׳

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

« שפתי חכמים Deuteronomy 7:22 שפתי חכמים Deuteronomy 8:2 »

1 רש"י פתח ↗

כל המצוה. כִּפְשׁוּטוֹ; וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה גְּמֹר אוֹתָהּ, שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הַגּוֹמְרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם" יהושע כ"ד, וַהֲלֹא מֹשֶׁה לְבַדּוֹ נִתְעַסֵּק בָּהֶם לְהַעֲלוֹתָם? אֶלָּא לְפִי שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְגָמְרָהּ וּגְמָרוּהָ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת עַל שְׁמָם תנחומא:

2 רש"י פתח ↗

התשמר מצותו. שֶׁלֹּא תְנַסֵּהוּ וְלֹא תְהַרְהֵר אַחֲרָיו:

1 כל המצוה. כפשוטו. פי' ששם מצוה הוא שם המין כאילו אמר כל המצות:

2 ומ"א אם התחלת במצוה גמור אותה כו'. פי' כל מלשון ויכל אלהים ביום השביעי וגו' בראשית ב ב. א"נ כל מלשון כלה, כלומר שיעשה את כולה, אם התחיל בה יגמור אותה. והמצוה דכתיב בקרא פי' מצוה אחת היא:

« שפתי חכמים Deuteronomy 7:22 שפתי חכמים Deuteronomy 8:2 »