שפתי חכמים, דברים ל״ד:ד׳

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
4 כדי שתלך ותאמר לאברהם כו'. רצונו לתרץ לאמר למה לי, אלא כדי שתלך ותאמר וכו'. ולפי זה נ"ל שהמקרא מסורס, ומלת הראיתיך צריך להיות קודם, וכאלו אמר זאת הארץ אשר נשבעתי וגו' הראיתיך בעיניך לאמר לזרעך אתננה:
5 אבל גזרה היא מלפני. ר"ל ואם כן למה לא היה מעבירו, ואז יותר היה יכול לראות ויכול להגיד להם. לכן אמר אבל כו':
6 שאלולי כך הייתי כו'. פירוש לולי השבועה, אע"פ שכבר כתיב לעיל לא ב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, היום מלאו ימי וכו', ואם כן בלא שבועה היה ג"כ מת, כיון שמלאו ימיו, מ"מ הייתי מקיימך וכו'. בשם מהרי"ץ: ולי נראה, דמה שפי' רש"י היום מלאו וכו', דעתו לומר במה שפירש מלאו ימי, כלומר ביום זה נולדתי וביום זה אמות, אבל שנותיו לולא החטא בעבור זכותו היה מאריך שנים, כמו שהאריך אביו, והיה זוכה לבא אל הארץ, אבל בשביל החטא לא האריך ונשלמו שנותיו לעת הזאת, ואין שייך לומר בזה קיצור ימים, כיון דימי שנותינו הם שבעים שנה, והמאריך ימים הוא בשביל זכותו. ולפי מה שכתבתי בשם מהרי"ץ יתורץ גם כן קושיא זו ודו"ק: