שפתי חכמים, דברים ל״ב:ג׳

הרי כי משמש בלשון כאשר כו'. דאי אפשר לפרש שהוא נתינת טעם אשלמעלה:

שעונין ברוך שם כבוד מלכותו וכו'. וא"ת דלמא עניית אמן. ותו מנליה לפרש במקדש דלמא במדינה נמי. וי"ל הואיל דכתיב הבו גודל, ואמן לאו גדולה היא אלא האמנת דברי המברך, וכתיב נמי כי שם ה' אקרא, משמע שם של ד' באותיותיו, ואסור להזכיר השם של ד' בגבולין, כי אם במקדש היו מזכירים השם באותיותיו: