שפתי חכמים, דברים ל״ב:י״ד

חלב של צאן וכשהוא דבוק כו'. דק"ל למה נקוד וחלב בשו"א תחת החי"ת וצירי תחת הלמ"ד, הוה ליה למכתב וחלב כולו בקמ"ץ:

כמשמעו. נראה דהצעת רש"י כך הוא, כרים, כבשים. והשתא אתי שפיר דאלים הוי פירושו כמשמעו, דבלא זה הוה אמינא דאילים הם כבשים, ולמה נקראו אילים שמחזיקים ומעשרים את בעליהן, ואילים מלשון יחזקאל יז יג ואת אילי הארץ לקח, שהוא לשון חוזק. אבל השתא שפירשתי כרים, כבשים, אין אנו צריכים לדחוק ולפרש ואילים מלשון חוזק, אלא אילים פי' כמשמעו:

וגסין ככוליא. דאם לא כן, למה מדמה לחלב כליות ולא לשאר חלב:

היה שותה כו'. ר"ל שכך הפי' של פסוק, ודם ענב היה שותה וכו':