שפתי חכמים, דברים כ״ה:י״ח

18 ד"א לשון קור וחום כו'. ר"ל כדבר חם שהכל יראים ממנו, כך האומות היו יראים מכם, אבל עמלק ציננך והפשירך, לשון מים פושרין:

19 אע"פ שנכוה הקרה אותה בפני אחרים. ר"ל הראה אותך קר בפני אחרים:

20 מכת זנב חותך מילות כו'. פי' כי אבר המילה הוא כמו הזנב, ופירוש מזנב חותך הזנבות שלכם, פי' המילות, וזורקן כלפי מעלה, כלומר שהטיח דברים כלפי מעלה לומר מצוה שצוית לעמך ישראל מה הועילה להם:

21 חסרי כח. דנחשלים הוא מלשון חלש, דהרבה תיבות מצינו שיתחלפו, כמו כבש כשב, וכן אפילות פי' רש"י בפ' וארא בסופו שמות ט לב פלאי פלאות, וכן שמלה שלמה:

22 מחמת חטאם שהיה הענן פולטן. אותם שנפלטו מן הענן נחתך מילתן מעמלק:

23 עמלק אלהים מלהרע לך. שלא תפרש שהוא תואר לישראל, שלא היו ישראל יראי אלהים, דומיא דעיף ויגע, לכ"פ עמלק וכו'. ודרשו כך מדנקוד קמ"ץ תחת היו"ד, א"כ הוא פועל עבר, כמו כי זקן יצחק בראשית כז א, ואלו היה תואר, ה"ל לינקוד בשו"א תחת היו"ד: