שפתי חכמים, דברים כ״ד:י״ט

ולא גדיש כו'. גדיש היינו שיש בו סאתיים:

מכאן אמרו עומר שיש בו סאתיים כו'. דאם הקפידה תורה על סאתיים, מה לי גדיש מה לי עומר:

לרבות שכחת קמה כו'. פי' אם אין בקמה סאתיים אבל אם יש בה סאתיים אינה שכחה, דומיא דגדיש דלא הוה שכחה:

ואעפ"י שבאת לידו שלא במתכוין קל וחומר לעושה כו'. פי' שכששכח אותו ועדיין לא ידעו בו הבעלים וכבר זכו בו העניים מיד שלא בכוונת בעלים, ואפ"ה כתיב למען יברכך. והוכחתו דמיירי שלא במתכוין מדכתיב למען יברכך וגו', דאי במתכוין מ"ש דכתיב הכא למען יברכך יותר משאר מקומות דכתיב צדקה: