שפתי חכמים, דברים כ״ג:א׳

אין לו בה לקוחין כו'. רצ"ל הל"ל לא יגלה, כדכתיב בסיפא לא יגלה. ומתרץ דקיחה משמע אין לו בה קידושין, ר"ל קידושי כסף, דילפינן קיחה קיחה משדה עפרון קידושין ב.. ור"ל לאחר מיתת אביו, דאל"כ תיפוק ליה דהוה אשת איש:

שומרת יבם של אביו כו'. ר"ל ל"ל עוד ולא יגלה כנף אביו, אלא לרבות שומרת יבם וכו':

אלא לעבור על זו בשני לאוין כו'. וא"ת והא שלשה לאוין הן, דהא איכא לאו דלא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר להלן כה ה. וי"ל דשני לאוין הללו אף לאחר מיתת אביו הם, אבל לאו דלא תהי' אשת המת החוצה לאיש זר, דוקא מחיים:

ללמד שאין ממזר כו'. ר"ל וגם בשביל זה נכתב ולא יגלה כנף אביו כדי שיסמוך לה לא יבא כו'. וא"ת והא מפסיק קרא דלא יבא פצוע דכא. וי"ל כיון דלאו בני בנים נינהו, ולא שייך בהו ממזר, לא חשיב הפסק:

שאין בעריות מיתת ב"ד כו'. ר"ל שאל תקשי ליה, והלא אין עונשין מן הדין, ל"פ שאין בעריות כו'. והואיל ואיכא ביה כרת, א"כ בלא ק"ו נמי ממזר הוא, כיון שהוא מחייבי כריתות, ושומרת יבם של אביו בכרת, שהיא דודתו: