שפתי חכמים, דברים כ״א:י״א

11 אלא כנגד יצר הרע כו'. רצונו לתרץ, דלשון ולקחת לך לאשה משמע דמצות עשה הוא שיקח ע"א לאשה, וזה אינו, דהא יותר טוב היא שיקח יהודית לאשה:

12 אפילו אשת איש. ומה שפי' שלא כסדר הקרא, י"ל דאין רצונו בו לפרש הקרא, אלא קאי אפי' דלעיל מיניה, דפי' אם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור, ומדהוצרך להתיר יפת תואר ש"מ בלא יפת תואר אסור מן התורה, וזה אינו, דנכרית אינו אסורה אלא מדרבנן, כדאמרינן דחכמים גזרו דהבא על הנכרית דחייב משום נשג"ז. ומתרץ דודאי נכרית פנוייה אינה אלא מדרבנן, אבל כאן כתיב אשת דמשמע אפילו אשת איש. ואין להקשות מאי נפק"מ אם היא אשת איש, והא אין קדושין לע"א דכתיב ויקרא כ י ואיש אשר ינאף את אשת רעהו, ואמרינן סנהדרין נב: אשת רעהו פרט לאשת ע"א, שאין קידושין לע"א. מ"מ אשת איש אסור, דהא אף בני נח מוזהר על אשת איש, דכתיב בראשית ב כד על כן יעזב איש את אביו וגו' ודבק באשתו, ואמרינן שם נח. באשתו ולא באשת חבירו, וכן באבימלך כתיב בראשית כ ג והיא בעולת בעל, ש"מ דאשת איש אסור אף לבני נח כ"ש לישראל, אבל ביפת תואר התיר לו הקב"ה: