שפתי חכמים, דברים י״ב:ו׳

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
6 שלמים של חובה. פי' אפילו של חובה וכ"ש שלמי רשות. לאפוקי בבמה אינו מקריב אלא דבר שנידר ונידב. והכי אמרינן במגילה ט: ובזבחים קיז.. נח"י:
7 ומעשר שני לאכול לפנים מן החומה. כלומר בשלמא מעשר בהמה מביא לירושלים כדי להקריב שם, אבל מעשר שני למה מביא לשם, שהרי אינו מקריבו. ומתרץ כדי לאכול וכו':
8 לתתם לכהן ויקריבם שם. רצ"ל דבכורות בקרכם משמע שהישראל מוזהר על הבכורים להקריבם, וזה אינו, שהרי הישראל צריך ליתן הבכור לכהן. ומתרץ הישראל מביא לתתם וכו':