שבחי הבעש"ט קע״ד

פ"א בשבת שקודם פסח התפלל הרב תפילת שחרית ואחר התפילה הסיר הטלית ויצא לחוץ והיו סבורים שהוא נצרך לנקביו. כשהיה בחצר בהכ"נ ראה שמוליכין את הדוב ונערים רצים אחריו כדרכו. והלך גם הוא אחריו. אח"ז הוליכו את הדוב מפתח שער חצר בה"כ על השוק. והלך גם הוא אחריו. ויפלא בעיני העם מאד. והוליכו את דוב עד נגד בית השופט ואח"ז פסק הדוב את החבל והיה כמשתגע. וברחו כל העם ההולכים אחריו מפני היראה שירוץ בכל העיר ויזיק בני אדם.

והרב עמד על עמדו והדוב רץ על חצר השופט ונכנס לפרוזדור שלו. ופתח דלת הבית בחזקה ומיד עמד הבעש"ט אצל החלון לראות מה יעשה לו וגם כמה אנשים ורוב העולם עמדו אצל החלונות לראות המעשה שיעשה הדוב. ומיד הסיר הדוב את השולחן ממקומו והגביה הרצפה וחפר בקרקע עד שמצא ממזר א' מת טמון תחת הקרקע. ונטל המשם את הממזר על שתי ידיו והגביהו לעין כל. וצעק הרב אתם עדים בלשון פולין פראטעסט. כי היה רצונו להעליל על היהודים והלך לבה"כ להשלים את התפילה.