מקור תלמוד ירושלמי יבמות ט״ו:ג׳:ח׳
3 רַב חוּנָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשּׁ רַב חוּנָה. הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִיזוֹנוּ. מַה הַבָּנִים יוֹרְשִׁין מִן הַמְטַלְטְלִין אַף הַבָּנוֹת נִיזּוֹנוֹת מִן הַמְטַלְטְלִין. שְׁמוּאֵל אָמַר אֵין הַבָּנוֹת נִיזּוֹנוֹת מִן הַמְטַלְטְלִין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לִשְׁמוּאֵל. בְּנָן נוּקְבָּן דִיהֲווֹן לֵיכִי מִינַּאי יְהַיוְיָין יָתְבָן בְּבֵיתִי וּמִיתְזְנָן מִנִּיכְסַיי. וְתַנֵּי עֲלָהּ. מִמְקַרְקְעֵי וְלֹא מִמְטַלְטְלֵי. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָא. אַתְיָא דְּרַב הוּנָא כְרִבִּי וְרִבִּי שְּׁמוּאֵל כְּרִבִּי שִּׁמְעוֹן בֶּן לָעְזָר. דְּתַנֵּי. אֶחָד נְכָסִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אֲחֵרָיוּת וְאֶחָד נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אֲחֵרָיוּת נִפְרָעִין מֵהֶן לְמָזוֹן הָאִשָּׁה וְהָבָּנוֹת. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָעְזָר אוֹמֵר. נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אֲחֵרָיוּת הַבָּנִים מוֹצִיאִין מִן הַבָּנִים וְהָבָּנוֹת מִן הַבָּנוֹת וְהָבָּנִים מִן הַבָּנוֹת וְהָבָּנוֹת מִן הַבָּנִים. וְשֶׁאֵין לָהֶן אֲחֵרָיוּת הַבָּנִים מוֹצִיאִין מִן הַבָּנוֹת וְאֵין הַבָּנוֹת מוֹצִיאִין מִן הַבָּנִים. אָמְרִין. חָזַר בָּהּ רַב חוּנָא. אָמְרִין. יֵאוּת. כְּתוּבָּה דְּבַר תּוֹרָה וּמָזוֹן הַבָּנוֹת מִדִּבְרֵיהֶן. וְדִבְרֵיהֶן עוֹקְרִין דְּבַר תּוֹרָה. אֶלָּא בְּכֶסֶף כְּתוּבַּת אִימָּן פְּלִיגִין. וְכֶסֶף כְּתוּבַּת אִמָּן לֹא קַרְקַע הוּא.
פירוש שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות ט״ו:ג׳:ח׳
3 אתיא דרב הונא כר' וכו'. בבבלי כתובות פ' נערה דף נא גרסי' עלה דהך ברייתא דבסמוך אע"ג דהלכה כר' מחבירו הכא הלכ' כרשב"א דאמר הלכתא ממקרקעי ולא ממטלטלי בין לכתובה בין למזוני. וקשה ל"ל הא דרבא הא קיי"ל הלכה כר' מחבירו ולא מחביריו והך דהכא מחביריו הוא דהא ראב"ע דדריש מדרש כתובה ומקיש מזון הבנות לכתובות בנין דכרין אף הן אינן ניזונין ממטלטלי דהא כתובות בנין דכרין ודאי ממקרקעי ולא ממטלטלי וכדמסיק לקמן בסוגיין וכן מפורש בבלי דף נ' ע"ב דאמר רב המנונא מזון הבנות ממקרקעי דומיא דכתובת בנין דכרין ומביאו הרי"ף ז"ל בהלכות. ואני תמה ממ"ש הב"י א"ע ריש סי' קי"א אבל הרי"ף לא כ' כהרא"ש וכמ"ש בקונט' בסמוך בד"ה ה"ג ואפי' וכו' משמע דס"ל דרבנן פליגי אר"ש ואמרי דבמטלטלי נמי איתא אע"ג דכתובה ליתא במטלטלי ע"כ. ואס"ד דרבנן פליגי אר"ש מאי קאמר רב המנונא מזון הבנות ככתוב' בנין דכרין ממקרקעי הא פליגי רבנן בהא אר"ש גם לא ה"ל להרי"ף להביא הא דר"ה וצ"ע. וכי תימא ר' פליג אראב"ע ולית ליה מדרש כתובה דהא גם ב"ה לית להו הא כבר הודו ב"ה לב"ש גם הלל הזקן סובר כן ועוד מה ששנו בכרם ביבנה הלכתא היא כדאמרי' בבבלי יבמות דף מב ר' יוחנן ממתני' דכרמא הדר בי' ועמ"ש לעיל ע"א בתו' בד"ה ב"ה וכו'. ואפשר לומר מתני' איכא לפרושי דראב"ע מקיש מזון הבנות לירושה ממש דירתון תנן ולא לכתובת בנין דכרין ונראה שכן ס"ד דרב הונא ולכך אמר דומיא דירושה ממש דודאי שייך אף במטלטלין והיינו דמסיק אלא בכסף כתובת אמן פליגי משמע דמעיקרא בירושה ממש איירי:
4 כתובה דבר תורה וכו'. עיי' פי' בקונט'. וקשה מאי פריך ודבריהן עוקרין ד"ת הא אף ב"ח דודאי גובה מד"ת אפ"ה אינו גובה ממטלטלי דיתמי שאין שעבודו על המטלטלים מן התורה. לכך נראה דה"ג ירושה דבר תורה וכו' וה"פ איך אתה מדמה מזון הבנות לירושת הבנים שהיא מדאורייתא בכל מילי ואיך תעקר דרבנן את דברי תורה כלומר אם גם במטלטלי יזכו הבנות נמצא פעמים שירושה דאורייתא נעקרה מכל וכל אבל השתא שאין מזון הבנות נגבה ממטלטלי רוב פעמים מתקיימת ירושה דאורייתא במטלטלי שאין לך אדם שאין לו דבר מטלטל: