מקור תלמוד ירושלמי פסחים ה׳:א׳
1 משנה: תָּמִיד נִשְׁחָט בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. עֶרֶב פְסָחִים נִשְׁחָט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. חָל עֶרֶב פְּסָחֵים לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת נִשְׁחָט בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה וְהַפֶּסַח אַחֲרָיו:
2 הלכה: תָּמִיד נִשְׁחָט כול׳. כָּתוּב וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ וגו׳. הָיִיתִי אוֹמֵר. יִקְרְבוּ שְׁנֵיהֶן בְּשַׁחֲרִית וּשְׁנֵיהֶן בֵּין הָעַרְבָּיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר. אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. הָיִיתִי אוֹמֵר. יְקָרֵב שֶׁלְשַׁחַר עִם הֵנֵץ הַחַמָּה. וְשֶׁלְּבֵין הָעַרְבָּיִם עִם דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר. בֵּין הָעַרְבָּיִם. נֶאֱמַר כָּאן בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בֵּין הָעַרְבָּיִם. מַה בֵּין הָעַרְבָּיִם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. אַף בֵּין הָעַרְבָּיִם שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. מַה חֲמִית מֵימַר בֵּין הָעַרְבָּיִם מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֶכֶר לַדָּבָר. אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. מַה עֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. אַף עֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר כַּאן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. וִיהֵא כָשֵׁר מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. בֵּין הָעַרְבָּיִם. כֵּיצַד. חֲלוֹק בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְתֵן לוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְפָנָיו וּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְאַחֲרָיו. וְשָׁעָה אַחַת לְעִיסּוּקוֹ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַתָּמִיד קָרֵב בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה.
3 אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שְׁבַק רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי רֵישָׁא וְאָמַר סוֹפָה. דִּלֹ כֵן כְּהָדָא דְתַנֵּי. חֲנַנְיָה בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר. שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין הָעַרַבָּיִם. בֵּין עֲרָבִיִם. בֵּין עַרְבּוֹ שֶׁלאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבֵין עַרְבּוֹ שֶׁלחֲמִשָּׁה עָשָׂר. יָכוֹל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה בִּכְלָל. תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹם. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר יוֹם יָצָא לָיְלָה. אִי יוֹם. יָכוֹל בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר בָּעֶרֶב. אִי בָעֶרֶב יָכוֹל מִשֶׁתֶּחְשָׁךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּין הָעַרְבָּיִם. הָא כֵיצַד. חֲלוֹק בֵּין הָעַרְבָּיִם וְתֵן שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְפָנָיו וּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְאַחֲרָיו וְשָׁעָה אַחַת לְעִיסּוּקוֹ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַתָּמִיד קָרֵב בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה.
4 אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא דָתֵימַר לְמִצְוָה. אֲבָל לָעִיכּוּב הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. שְׁחָטוֹ קוֹדֶם לַחֲצוֹת פָּסוּל. לְאַחַר חַצּוֹת מִיַּד כָּשֵׁר. קוֹדֶם לַתָּמִיד כָּשֵׁר. וְיֵימַר אַף בְּשַׁחֲרִית כֵּן. הָכָא כָתוּב בֵּין הָעַרְבָּיִם. אִית לָךְ מֵימַר תַּמָּן בֵּין הַבְּקָרִים.
5 רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. תְּפִילּוֹת מֵאָבוֹת לָמְדוּ. גָּרַשׂ עַד אַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ אֶלָּא מִינוּ אוֹתוֹ אַב בֵּית דִּין.
6 מָאן תַּנָּא בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתַנֵּי. כְּסִידְרוֹ בַחוֹל כָּךְ סִידְרוֹ בַשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּסִדְרוֹ בְעֶרֶב שַׁבָּת כָּךְ סִידְרוֹ בַשַּׁבָּת. הָא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל מְאַחֵר שָׁעָה לְפִילְפּוּלוֹ. וְרִבִּי עֲקִיבָה מַקְדִּים שָׁעָה אַחַת לְעִיסּוּקוֹ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִיכָּנְסוּ לְמִצְוָה מְשׁוּכָּרִין. וִיקָרֵב פֶּסַח תְּחִילָּה וְתָמִיד אַחֲרָיו. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָ מְבַטֵּל בֵּין הָעַרְבָּיִם שֶׁלְפֶּסַח. אִם מְקַיֵים אַתְּ בֵּין הָעַרְבָּיִם שֶׁלְפֶּסַח לֹא נִמְצֵאתָ מְבַטֵּל בֵּין הָעַרְבָּיִם שֶׁלְתָּמִיד. תָּמִיד אִם מְבַטְּלוֹ אַתְּ עַכְשָׁיו אַתְּ מְקַיְימוֹ לְאַחַר זְמַן. פֶּסַח אִם מְבַטְּלוֹ אַתְּ עַכְשָׁיו אֵימָתַי אַתְּ מְקַיְימוֹ. וְיַקְרִיב פֶּסַח תְּחִילָּה וְתָמִיד אַחֲרָיו. יְאוּחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בו בָּעֶרֶב וּבֵין הָעַרְבָּיִם לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא בֵּין הָעַרְבָּיִם בִּלְבַ.
7 רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. מַה חֲמִיָית מֵימַר עֶרֶב מְאוּחַר אוֹ נֹאמַר עֶרֶב מוקְדָּם. אֶלָּא כֵינִי. יְאוּחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בו בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא בֵּין הָעַרְבָּיִם לְבַד. לְשׁוֹן מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי יְרְמְיָה. שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב. בָּעָרֶב אַתָּה זוֹבֵחַ. כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אַתָּה אוֹכֵל. מוֹעֵד צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִמִּצְרָיִם. אַתָּה צוֹלֶהֵ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בָּעָרֶב אַתָּה אוֹכֵל. כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אַתָּה זוֹבֵחַ. מוֹעֵד צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִמִּצְרָיִם. אַתָּה צוֹלֶהֵ.
8 וְיִקֳרְבוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כֶּבֶשׂ שֵׁנִי. אֵין פֶּסַח שֵׁינִי. תַּנֵּי. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. בְּכָל יוֹם וָיוֹם תַּמִיד נִשְׁחַט בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. מָהוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. בְּכָל עֶרֶב פֶּסַח וּפֶסַח. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. טַעֲמֵיהּ דָּהֵן דְּהָדֵין תַּנָּיָיה כְּדֵי לִיתֵּן חֲצִי שָׁעָה בֵּין כּת לְכַת.
9 תַּנֵּי. דַּם תָּמִיד וְאֵיבָרָיו קוֹדְמִין לַפֶּסַח וּפֶסַח לַקְּטוֹרֶת וְהַקְּטוֹרֶת לְהַטָּבַת נֵירוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. דַּם תָּמִיד וְאֵיבָרָיו קוֹדְמִין לַקְּטוֹרֶת וְהַקְּטוֹרֶת לַפֶּסַח וּפֶסַח לְהַטָּבַת הַנֵּירוֹת. כְּדֵי שֶׁיִּקְרְבוּ נִסְכֵי תָמִיד עִמּוֹ. וְאֵין מוּקְדַּם לְתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר וְלֹא מְאוּחַר לְתָמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם אֶלָּא הַפֶּסַח וְהַקְּטוֹרֶת בְּעַרְבֵי פְסָחִים. מְנַיִין שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר. תַּלְמוּד לוֹמַר עָלֶיהָ עֹוֹלָה. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר מְעַכֵּב לְתָמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר עָלֶיהָ שְׁלָמִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. וְעָרַךְ עָלֶיהָ עֹוֹלָה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹוֹלָה. שֶׁלֹּא תְהֵא הָעוֹלָה קוֹדֶמֶת לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר. תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. מְחוּסְּרֵי כַפָּרָה מֵבִיאֵין כַפָּרָתָן אַחַר הַתָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם כְּדֵי שֶׁיִּטְבְּלוּ וְיֹאכְלוּ פִסְחֵיהֶן לָעֶרֶב. אָמַר רִבִּי יוּדָןּ הָדָא דְתֵימַר בִּמְצוֹרָע עָשִׁיר. אֲבָל בִּמְצוֹרָע עָנִי לֹא עוֹף הוּא מֵבִיא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא. אֵינוֹ מֵבִיא אָשָׁם.
פירוש שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים ה׳:א׳
1 אי בערב יכול משתחשך. וקשה הא כתיב יום וי"ל לאו דוקא משתחשך אלא סמוך לחשיכה והשתא איצטריך כולהו קראי דאי בין הערביים ה"א כל הלילה וכל היום של י"ד כשר הלכך כתיב יום דמשמע דוקא יום י"ד וכתיב בערב למעט חצי יום י"ד דמשש שעות ולמעלה מתחיל הערב כדלעיל דכתיב כי ינטו צללי ערב והשתא בין הערביים פי' לחלק הערב חצי כשר וחצי פסול לכתחילה אך קשה אי מקרא יליף ה"ל לחלק ג' שעות לפניו וג' שעות לאחריו דהא מתחלת שבע מתחיל החמה לנטות למערב כמפורש בבבלי ר"פ אמר להם הממונה כה"ג קשיא אריב"ל וצ"ע ועיין בבבלי ריש פרקין:
2 הדא דתימר למצוה אבל לעיכוב הדא הוא דתנינן שחטו קודם לחצות וכו'. וקשה למה לא דייק ממתניתין דתנן חל להיות ע"ש נשחט בשש ומחצה וקרב בשבעה ומחצה והפסח אחריו וי"ל מ"מ אינו מפורש מתי יקריב הפסח דלמא אחריו בתחילת תשע ומחצה אבל בברייתא מפורש לאחר חצות מיד כשר:
3 ויקריב פסח תחלה ותמיד אחריו. כתבו תוספות דף נ"ט יאוחר דבר וכו' אע"ג דתמיד תדיר איצטריך למיכתב דסד"א שהפסח יקדים משום עליה השלם ע"כ ול"נ דה"א דיקדים פסח דהא כתיב יום כדאמרינן לעיל:
4 ופסח להטבת הנרות כדי שיקרבו נסכי תמיד עמו. וקשה ל"ל האי טעמא תיפוק ליה דאף בנרות כתיב בערב דכתוב מערב ועד בוקר וכה"ג הקשה תוספות בדף הנ"ל וי"ל דמערב ליכא להוכיח דאיכא למימר ערב מוקדם וכקושית רבי ירמיה לעיל אבל גבי פסח כתיב בבוא השמש ואף הא דקאמר בבבלי יאוחר דבר שנאמר בו בערב וכו' אקרא דכבוא השמש סמיך ומתורץ קושי' תוספות שם אך צ"ע בבבלי בברכות דף מ' ע"ש:
5 אלא הפסח והקטורת בערבי פסחים. וקשה מ"ש ע"פ דנקיט הא הקטורת בכל יום מאוחר לתמיד דאיתקש לנרות ובנרות כתיב מערב ועד בקר וליכא מאן דפליג לכן נ"ל דל"ג בערבי פסחים וכ"ה בבבלי בדף הנ"ל: