מפרשים:
2 פסח לשם בעלים מנ"ל. כתבו תוספות בפ"ק דזבחים דף ו' ע"ב בד"ה מה שלמים בין בזביחה בין בשאר עבודות לא חלקת בהן וא"ת כיון דכתיב ועשית פסח לעכב בשינוי קדש בכל עשיות לשתוק קרא מזביחה ותיתי משלמים דמה שלמים לא חלקת בין שינוי קדש לשינוי בעלים למצות אף בפסח לא תחלוק לעכב ע"כ ולא תי' כלום אך בדף ז' ע"ב ראיתי שתירצו בכעין קושיא זו דבכה"ג זימנין דטרח וכתב לי' קרא א"נ אתי לדרשא אחרינא ע"כ ע"ש ול"נ די"ל דאי לאו קרא יתירא לפסול בעלים ה"א דפסול בעלים דפסח אינו אלא בשחיטה דומיא דפסול שלא לאוכליו שאינו אלא בשחיטה כדאמרינן לקמן בפרקין דף י"ז וכמ"ש תוספות בפרקין דף ס"א וכתיב איש לפי אוכליו ואיתקיש אוכלין למנויין כמפורש בבבלי ד' הנ"ל וה"א דלהא נמי איתקיש מנוייו שהוא שינוי בעלים לאוכלים שאינו נוהג אלא בשחיטה ועיין בתוספות בבבלי דף הא בד"ה ואיתקש וכו' ומ"ש תוספות שם וא"ת ונימא הואיל וגלי שלא לאוכליו בשחיטה ה"ה בשאר עבודות כדאמר בפ"ק דזבחים דף ו' פסח שלא לשמו פסול מזבח פסח שאר עבודות מנ"ל הואיל וגלי גלי ואור"י דלא דמי כו' ע"ש תימא הא אמר רב אשי התם הואיל וגלי גלי לא אמרי' וא"ל דקושית תוספות למ"ד הואיל וגלי גלי די"ל דהיינו ראיית רב אשי דלא אמרינן הואיל וגלי גלי וצ"ע:
3 וכי חטאתו של מצורע לא לחידושה יצאה שתהא טעונה נסכים לשם בעלים וכו'. בבבלי ביבמות דף ז' גרסינן דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש וכו' כיצד ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת וכו' כי כחטאת האשם הוא לכהן ומה ת"ל כחטאת האשם לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבהן יד ובבהן רגל הימנית יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח ת"ל כי כחטאת האשם וכו' וכתבו תוספות בד"ה לפי וכו' מה שחטאת מצורע טעונה נסכים ושאר חטאת אינה טעונה נסכים לא חשב דבר חדש דאין קרוי דבר חדש אלא כשסותר כללו כי היכא דשאר אשמות טעונות כל הדם לגבי מזבח ואשם מצורע נותן ממנו לבהונות ע"כ וקשה דהכא אמרינן דהוה חידוש מה שחטאת מצורע טעונה נסכים וראיתי בס' כריתות להר"ש מקינון בבתי מדות בית י"א שמקשה כן בשם הקדוש רבי נתנאל ותירץ דה"ק כיון דשאר חטאת לא ילפינן מיניה לנסכים בזאת תורת החטאת א"כ גם לשם בעלים דכתיב בחטאת מצורע לא גמר מיניה שאר חטאת בזאת תורת החטאת אבל לענין שלא ילמדו מכלל אין להוציאה בחידוש הנוסף ע"כ וקשה שאין הפי' הזה בכח המאמר דר' מנא דאמר דאין למידין ממנו מחמת חידושו ועוד אי קושיא גבי נסכים כתיב מיעוטא לפלא נדר או נדבה דבר הבא בנדבה טעונה נסכים וגבי מצורע כתיב ריבויה כדאיתא במנחות דף צ"א אבל גבי שינוי בעלים לא כתיב מיעוטא ומהיכא תיתי דלא ניליף בהיקשא והר"ש ז"ל תי' עוד תירוץ אחר וע"ש וגם בו יש לפקפק ע"ש ועיין בס' מדות אהרן ול"נ דה"ק שחטאת מצורע יצאה לחידושו דאף הנסכים בשינוי בעלים כדתנן בפרק שני דמנחות הזבח מפגל את הנסכים משקדשו בכלי דר"מ הנסכים אינן מפגלין את הזבח כיצד השוחט את הזבח לאכול ממנו למחר הוא ונסכיו מפוגלין להקריב סכיו למחר הנסכים מפוגלין והזבח אינו מפוגל וה"ה לשינוי בעלים אם חושב על הנסכים שלא לשם בעלים הם פסולים והיינו דקאמר כיון דבשינוי בעלים דכתיב גבי מצורע ילפינן נמי לחידוש שיש במצורע דהיינו הנסכים שנפסלין בשינוי בעלים הלכך אין ללמוד משינוי בעלים דחטאת מצורע לשאר חטאת וזהו מדוקדק מאוד בלשון הש"ס דקאמר שתהא טעונה נסכים לשם בעלים וגם תירוצו של רבי מנא מבורר וא"ת הא רבנן פליגי על ר"מ וסוברים שאין הנסכים מפוגלין וה"ה שאין שינוי בעלים פוסלין בהן י"ל דסובר כר"מ דהא ר' חסדא נמי הכי ס"ל וכמ"ש תוספות שם בד"ה אפשר לשנות וכו' ע"ש: