מקור תלמוד ירושלמי פסחים ד׳:ט׳
9 משנה: שִׁשָּׁה דְבָרִים עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ עַל שְׁלשָׁה מִיחוּ בְיָדָם וְעַל שְׁלשָׁה לֹא מִיחוּ בְיָדָם. אֵילּוּ שֶׁלֹּא מִיחוּ בְיָדָם מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כָּל הַיּוֹם וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר וְלֹא מִיחוּ בְיָדָן. אֵילּוּ שֶׁמִּיחוּ בְיָדָן מַתִּירִין בְּגֻמִזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ וְאוֹכְלִין מִתַּחַת הַנְּשָׁרִים בַּשַּׁבָּת וְנוֹתְנִין פֵּיאָה לַיָּרָק וּמִיחוּ בְיָדָן חֲכָמִים:
10 הלכה: מָאן תַּנָּא. קוֹצְרִין. רִבִּי מֵאִיר. מָאן תַּנָּא. גּוֹדְשִׁין. רִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בֵּרִבִּי סוֹסַיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁקּוֹצְרִין וְכָל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאֵין גּוֹדְשִׁין. מַפְלִיגִין. בְּהֶרְכֵּב דְּקָלִים. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כָּל הַיּוֹם וְכִרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כִּרְצוֹן חֲכָמִים.
11 כֵּיצַד הָיוּ כוֹרְכִין אֶת שְׁמַע. אָמַר רִבִּי אָחָא אָמַר רִבִּי זְעוּרָה אָמַר רִבִּי לָא. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יי אֱלֹהֵינוּ יי אֶחָד. אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ מַפְסִיקִין בֵּין תֵּיבָה לְתֵיבָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. מַפְסִיקִין הָיוּ. אֶלָּא שָׁלֹּא הָיוּ אוֹמְרִים. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי לָא. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יי וגו׳ אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ מַפְסִיקִין בֵּין אֶחָד לְבָרוּךְ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. מַפְסִיקִין הָיוּ אֶלָּא שָׁלֹּא הָיוּ אוֹמְרִים. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
12 כֵּיצַד הְיוּ מַתִּירִין בְּגֻמִזִיוֹת שֶׁלְהֶקְדֵּשׁ. אָמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים. אֵין אַתֶּם מוֹדִין לָנוּ בְגִידּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ שֶׁהֵן אֲסוּרִין. אָמְרוּ לָהֶן. אֲבֹתֵינוּ כְשֶׁהִקְדִּישׁוּ לֹא הִקְדִּישׁוּ אֶלָּא קוֹרוֹת מִפְּנֵי בַעֲלֵי אֶגְרוֹף. שֶׁהָיוּ בָאִין וְנוֹטְלִין אוֹתָן בִּזְרוֹעַ. מָה רַבָּנִין סָבְרִין מֵימַר. קוֹרוֹת וּפֵירוֹת הִקְדִּישׁוּ. אֲפִילוּ תֵימַר. קוֹרוֹת הִקְדִּישׁוּ וּפֵירוֹת לֹא הִקְדִּישׁוּ. צְרִיכָה לָרַבָּנִין. הַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אִילָן מָהוּ שֶׁיְּשַׁיֵיר לוֹ מִן הַגִּידוּלִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מִשֶּׁנּוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת. הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִּים. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לֹא נוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת יְהוּ הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִּים. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהוּא כֶרֶם לְהֶקְדֵּשׁ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם לַהֶקְדֵּשׁ פָּטוּר מִן הַפֶּרֶט מִן הָעוֹרְלָה וּמִן הָרְבָעִי וּמִן הָעוֹלֵלוֹת וְחַיָיב בַּשְּׁבִיעִית. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיי. אֲפִילוּ דָבָר שֶׁהוּא לַיי קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלָיו.
13 רִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא בְעָא קוֹמֵי דְרִבִּי מָנָא. לְאוֹכְלוֹ בְּלֹא פִדְיוֹן אֵי אֵיפְשַׁר. שֶׁאֵי שֶׁאֶיפְשַׁר לְהֶקְדֵּשׁ לָצֵאת בְּלֹא פִדְיוֹן. לִפְדּוֹתוֹ וּלְאוֹכְלוֹ נִמְצָא לוֹקֵחַ לוֹ קוֹרְדּוֹם מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ. הַגִּיזְבָּר הָיָה מַחְלִפָן בְּיַד אַחֵר. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָיה. לָמָּה לֵי נָן פָּתְרִין לָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל כְּהַהִיא דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם נִדְרוֹ לְהֶבְקֵירוֹ. וְהָכָא מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם הֶבְקֵר נִדְרוֹ לְהֶקְדֵּישׁוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרוּן כְרִבִּי יוֹסֵה.
14 לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִכֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלְיו וּשְׁכָחוֹ הֲרֵי הוּא שִׁכְחָה. שַׁנְיָיה הִיא בְעָרִיס שֶׁדַּרְכּוֹ לִבָּחֵן. אֲפִילוּ עַל דְּרִבִּי אוֹשַׁעְיָה לֵית הִיא פְלִיגָא. דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר. רוֹמֵס הָיִיתִי זֵיתִים עִם רִבִּי חִיָיה הַגָּדוֹל. וְאָמַר לִי. כָּל זַיִת שֶׁאַתְּ יָכוֹל לִפְשׁוֹט יָדָךְ וְלִיטְלוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁכָּל רוֹגְלוּת וְרוֹגְלוּת אוּמָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
15 רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וְנִצְרַךְ לְדָמָיו. אָמַר לֵיהּ. לֹא עָלָה עַל דַּעַת שֶׁיָּמוּת בָּרָעָב. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי לָא תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. מִיסְתִּיוֹסִיס כְּאוֹנֵי הִיא וְנִקְנֵית בְּמִקַּח. תַּנֵּי. הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וְעָמַד וְהִקְדִּישׁוֹ. הֲרֵי זֶה דָר בְּתוֹכוֹ וּמַעֲלֶה שָׂכָר לְהֶקְדֵּשׁ. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִקְדִּים לוֹ שְׂכָרוֹ. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהִקְדִּים לוֹ שְׂכָרוֹ. הֲרֵי זֶה דָר בְּתוֹכוֹ חִנָּם. בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי מָנָא הַוָות נימורה בְצִיפּוֹרִין. וַהֲווֹן בְּנֵיהוֹן מִישְׁכּוֹנִין גַּבֵּין. מֵיאֲתַאי מֵיזַל לוֹן אַפִּיק רִבִּי מָנָא כְדוֹן כַּהִיא דְרִבִּי אִימִּי. אַמַר. לָא דַאֲנָא סְבַר כְדַעְתֵּיהּ. אֶלָּא בְגִין צִיפֹּרַיָיא דְלָא יַחְלְטוֹן בְּנֵיהוֹן.
16 וְאוֹכְלִין מִתַּחַת הַנְּשָׁרִים. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁנָּשְׁרוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. אִם בְּשֶׁנָּשְׁרוּ בְיוֹם טוֹב. דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. אֶלָּא כִי נָן קַיָימִין. בִּסְתָם.
17 וְנוֹתְנִין פֵּיאָה לַיָּרָק. לֹא הָיוּ נוֹתָנִין אֶלָּא מִן הַלֶּפֶת וּמִן הַקֶּפַלוֹטוֹת שֶׁלְּקִיטָתָן כְּאַחַת. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אַף לָאַכְּרוּב. מַעֲשֶׂה בְּבֶן מֵבִיא יַיִן שֶׁנָּתַן בְּנוֹ פֵיאָה לְיָרָק לָעֲנִיִּים. וּבָא אָבִיו וּמְצָאָן עוֹמְדִין עַל פֶּתַח הַגִּינָּה. אָמַר לָהֶן. הַנִּיחוּ מַה שֶׁבְּיֶדְכֶם. וְהִנִּיחוּ מַה שֶׁבְּיָדָן. וְנָתַן לָהֶם בְּכִפִלֵיהֶן מְעוּשָּׂרִין. לֹא שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ צָרָה. אֶלָּא שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ לְדִבְרֵי חֲכָמִים. חַד זְמַן צָרְכוֹן רַבָּנִן נִידְבָא. שָׁלְחוֹן לְרִבִּי עֲקִיבָה וּלְחַד מִן רַבָּנִין עִמֵּיהּ. אֲתוֹן בָעֵיי מֵיעוֹל לְגַבֵּיהּ וְשָׁמְעוּן קָלֵיהּ דְּטַלְיָיא. אֲמַר לֵיהּ. מַה נִיזְבּוֹן לָךְ יוֹמָא דֵּין. אֲמַר לֵיהּ. טְרוֹכְסִימוֹן. לָא מִן יוֹמָא דֵין אֶלָּא מִן דְּאֶתְמוֹל. דְּהוּא כְמִישׁ וּזְלִיל. שָׁבְקוּן לֵיהּ וְאָזְלוֹן לוֹן. מִן דִּזְכוֹן כָּל עַמָּא אֲתוֹן לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לוֹן. לָמָּה לֹא אֲתִיתוֹן גַּבַּיי קְדַמַיי כְמַה דַהֲוִיתוֹן נְהִיגִין. אָמְרִין. כְּבָר אֲתִינָן וּשְׁמָעִינָן קָלֵיהּ דְּטַלְיָיא אֲמַר לָךְ. מַה נִיזְבּוֹן לָךְ יוֹמָא דְּין. וְאָמְרִת לֵיהּ. טְרוֹכְסִימוֹן. לָא מִן דְּיוֹמָא דֵין אֶלָּא מִן דְּאֶיתְמֹל. דְּהוּא כְמִישׁ וּזְלִיל. אֲמַר. מַה דְבֵינִי לְבֵין טַלְיָיא יְדַעְתּוֹן. יְדַעְתּוֹן מַה בֵינִי לְבֵין בָּרְיִי. אַף עַל פִּי כֵן אַזְלוּן וְאָמְרוּן לָהּ וְהִיא יְהָבָה לְכוֹן חַד מוֹדֵיִי דְדֵינָרִין. אַזְלוֹן וְאָמְרוֹן לָהּ. אָמְרָה לוֹן. מַה אֲמַר לְכוֹן. גְּדִיל אוֹ מְחִיק. אָמְרוּ לָהּ. סְתָם אֲמַר לֹן. אָמְרָה לוֹן. אֲנָא יְהָבָה לְכוֹן גְּדִיל. וְאִין אֲמַר. גְּדִיל. הָא כְמִילּוּי. וְאִין לָא. אֲנָא מְחַשְׁבְּנָא גוֹדְלָנָה מִן פֵּרְנִי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע בַּעֲלָהּ כָּךְ. כָּפַל לָהּ אֶת כְּתוּבָּתָהּ.
פירוש שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים ד׳:ט׳
9 שלא יהא כלוקח לו קורדם וכו' כ' הר"א בפי' למסכת פיאה פ"ז כלוקח קורדם מדמי שביעית שהרי מעות הללו שהוא פודה בהן פירות מן ההקדש שתי קדושות יש בהן א' קדושת הקדש וא' דמי שביעית שהרי חליפי פירות שביעית הן ודמי שביעית אסור לקנות בהן שום מצוה וכי נותן מעות הללו להקדש מרויח מצוה זו וה"ל כאלו הקדיש מעות הללו להקדש ונהנה בהן כמי שקונה קורדם שהנאתה אינה אכילה אלא לסחורה ע"כ ואין דבריו נראין כיון שכבר הקדישו קודם שביעית אינו נהנה כלל בפדיון זה וכ"ש שהגזבר הוא הפודה גם מה שפי' בהא דמשני הגזבר הי' מחלפן וכו' דברים תמוהים הם ופירושי שבקונט' ברור ותו לא מידי:
10 דף ל ע"א שניא היא שכל רוגלות ורוגלות אומן בפני עצמו. וקשה רבי יוחנן במאי איירי אי ברוגליות תנינא וברוגליות משיעבור ממנה אי בערים קשיא מתני' אי במונחים על הקנים כדרך שהכרמים נטועים קשיא הא דר' חייא ור' הושעיא רבו ובמסכת פיאה נבאר בע"ה:
11 אלא בגין ציפרייא דלא יחלטון בניהון. כתב הרא"ש פ"ח דב"מ דמעשה שהיה כך היה שהיה ביתו של א' ממושכן אצל יהודי אחד במשכנתא דסורא או כל ימיו בכך וכך לשנה כל זמן שלא יפדנה ולא היה לו מעות לפדותו והורה כר"א שיצא מיד אבל משכיר בית לשנה וצריך למוכרם מחמת דוחקו צריך להניח שוכר בבית עד שישלים זמנו וה"נ איתא בירושלמי דפ' מקום שנהגו ע"כ וכ"פ בש"ע ח"מ סי' שי"ב סעי' א' בהג"ה ולפמ"ש בקונט' משמע דוקא לפי שהיה מתיירא שתפסיד הבית אבל בשביל שהוא עני אפילו השכירו לעולם אין לדחותו דאטו בשביל שהוא עני יפסיד השוכר וגם האי דב"מ אפשר לפרש כן וכמ"ש המרדכי ע"ש וצ"ע:
12 לא שהיתה עינו צרה וכו'. כתב הי"מ וקשה דהא פשיטא כיון דנתן להם כפליים וכו' ושמא דלא תימא דמעיקרא היתה עינו צרה ושוב הדר ביה ע"כ ולפמ"ש בקונטרס לק"מ ועוד נ"ל דסד"א שלא נתן להם כפלים אלא כפי מה שבידם ועדיין היתה הרבה פיאה מונחת וכ"מ לשון הש"ס שנתן להם בכפליהן:
13 הדרן עלך פרק מקום שנהגו