1
אנוש מלך יהי תובעו ושונאו מאד יצר וארצו חיש תקיאו, ירא האל כאשר יאות לגודלו, ובמלך דבק ושמע בקולו.
שקל הקדש, שער המלך
2
דעה כי דת ומלך לאחדים, שני אחים בכל משמר ומחזה, ואין כח בזה לעמוד בלא זה, ולא לזה להתקיים בלא זה.
3
דורה בעיר מלך / נורא, ובה שופט צדק, ובה נהר / לא יכזבו מימיו. גם בה יהי נמצא / שוק, וחכם לבב, רופא לכל חולי / מכיר בכל מומיו.
4
מלך ואש שוים בכל עניין, / אם תרחקה מהם תצטרכה להם, אם תקרבה השמרה מהם, / פן ישרפוך חיש בגחליהם.
5
אם המלך ירב אותך, / גם עיניו אותך ישגיחו, אל תפן בו, ודבריך / המעיטם, כי לא יצליחו.
6
מלך במשפט יעמיד ארץ, כי כל עבדיו באמת ינחם, טוב מזמן ישבע, ואור פניו טוב מתבואות רב ומלחם.
7
הרע אשר במלכים / מפחיד אנשים ישרים, הרע אשר בנסיכים / הוא המחסר נדרים, יסית וידיח חבירו / הרע אשר בחברים, ארץ ושבעה ובטחה / אין בה שנאת מגורים.
8
אם יעשוק אדם חברו, / הוא יעמוד לזעוק אלי השר / ואל המלך, אם יחמוס אותו, ודינו / הוא יעשוק מלך, למי יצעק ואל מי / יזעק ואנה ילך.
9
אל תעמוד בפני / מלך בעת כעסו, כי כארי יטרוף / גם היקום יחטוף, סור מפני גשם / אל הר והמלט, אל תעמוד בפני / נהר בעת ישטוף.
10
בחברת המלכים / עוז וכבוד לאיש משכיל, / ועל ראשו כתרים, אבל דומה להר / תלול ונישא, מגדים בו נרדים / עם כפרים, ובו נוה ורבצה לנחשים, / וכל חיות אריות עם נמרים, עלייתו מאד קשה, ואמנם / עמידתו כעומד על קברים.
11
אם יהיה השר / משנא לך וצר, אל תבטחה / אל אהבת המלך, כי אהבת השר / תהפך את חמת מלכו והנצל / ובטח ילך.
12
על דברת שבועת אלהים / לחולק אשקה רגלו וידו,לבל אומרה כבד פיהו / בהתבונן ספר בתיו ו י ד ו.