13 וְשָׁכַ֨ב אִ֣ישׁ אֹתָהּ֮ שִׁכְבַת־זֶ֒רַע֒ וְנֶעְלַם֙ מֵעֵינֵ֣י אִישָׁ֔הּ וְנִסְתְּרָ֖ה וְהִ֣יא נִטְמָ֑אָה וְעֵד֙ אֵ֣ין בָּ֔הּ וְהִ֖וא לֹ֥א נִתְפָּֽשָׂה׃
14 וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ. אַף עַל פִּי שֶׁקָּדְמוּ כָּל אֵלֶּה, יִקָּרֶה שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר נֶעְלָם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, כְּאִלּוּ תִכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת. שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ וְשׁוֹתֵק, לֹא הָיוּ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ספרי ז.