מקור במדבר ה׳:י״ד
14 וְעָבַ֨ר עָלָ֧יו רֽוּחַ־קִנְאָ֛ה וְקִנֵּ֥א אֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְהִ֣וא נִטְמָ֑אָה אוֹ־עָבַ֨ר עָלָ֤יו רֽוּחַ־קִנְאָה֙ וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וְהִ֖יא לֹ֥א נִטְמָֽאָה׃
פירוש ספורנו על במדבר ה׳:י״ד
14 וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה. רוּחַ טָהֳרָה לְהַתְרוֹת בָּהּ, מֵאַחַר שֶׁיָּדַע שֶׁשָּׂטְתָה מִדַּרְכֵי צְנִיעוּת.
15 וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. הִתְרָה בָּהּ וְאָמַר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי.
16 אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה. רוּחַ שְׁטוּת בִּלְתִּי סִבָּה רְאוּיָה שֶׁיְּקַנֵּא.
17 וְהִיא לֹא נִטְמָאָה. אֲבָל אִם עָבְרָה עַל הַתְרָאָתוֹ וְנִסְתְּרָה, אַף עַל פִּי כֵן.