1ו"ו החמישי לאוין מאה ושבעה ועשרים2לא תשחט על חמץ דם זבחי3לא ילין חלב חגי4לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב5אל תחלל את בתך להזנותה6לא ילין לבקר7ולא ילין מן הבשר8לא תוציא מן הבית9ועצם לא תשברו בו10לא תותירו ממנו עד בקר11שאור לא ימצא12לא יראה שאור בגבוליך13לא יראה חמץ14לא תעשה בו מלאכה בראשון15ובשביעי של פסח ועצרת ויום הזכרון וראשון16ושמיני של חג הסוכות17לא תבנה אתהן גזית18לא תעלה במעלות על מזבחי19לא תבשל גדי בחלב אמו20לא תעשה כמעשיהם21ובחוקותיהם לא תלכו22לא תכרות להם ולאלהיהם ברית23לא ישבו בארצן24לא יסורו ממנו25לא יזח החשן26בכנפיו לא יבדיל27מעיל לא יקרע28כל שאור וכל דבש לא תקטירו29ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום30לא יטמא בעל בעמיו31לא קרחה קרחה32ופאת זקנם לא יגלחו33לא ישרטו שרטת34ולא יחללו שם אלהיהם35כהן גדול מן המקדש לא יצא36לאביו ולאמו לא יטמא37לא יחלל את מקדש אלהיו38לא יחלל זרעו בעמיו39מום בו לא יקרב40לא יגש להקריב41אל הפרכת לא יבא42ואל המזבח לא יגש43בהמתך לא תרביע כלאים44לא תלבש שעטנז45לא יעלה עליך46לא תנחשו ולא תעוננו47לא תקיפו פאת ראשכם48לא תשחית פאת זקניכם49ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם50וכתובת קעקע לא תחנו51אותו ואת בנו לא תשחטו52לא תחללו את שם קדשי53עורת או שבור לא תקריבו54מעוך כתות ונתוק לא תקריבו55לא תעשו בארצכם56מיד בן נכר לא תקריבו57כל מום לא יתן בו58בשביעית לא תזרע59כרמך לא תזמור60ספיח קצירך לא תקצור61ענבי נזירך לא תבצור62ביובל לא תזרעו63לא תעשו לכם אלילים64לא תקימו מזבח65אל תפנו אל האלילים66אבן משכית לא תשתחוה עליה67לא יבואו לראות כבלע68נזיר תער לא יעבור69על נפשות מת לא יבוא70לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא71לוי לא יעבוד72לא תתורו אחרי לבבכם73לא יהיה כקרח ועדתו74לא תגורו מפני איש75פן תשכח את הדברים76אל תשכח את ה'77לא תנסו את ה'78לא תחוס עינך עליהם79לא תחמוד כסף וזהב80תועבה לא תביא81לא תקשו ערפיכם82לא תעשו כן לה' אלהיכם83לא תעשו ככל אשר אנחנו וגו'84לא תשמע אל דברי הנביא85לא תתגודדו86לא תשימו קרחה בין עיניכם87לא תוסיף עליו88לא תגרע ממנו89לא תבנה וגו'90בקדשים לא תעבוד ולא תגוז91לא תקים מצבה92לא ידבק בידך מאומה מן החרם93לא תטע לך אשרה94לא תזבח לה' אלהיך95מלך לא ירבה לו נשים96לא ירבה לו סוסים97לא ירבה לו כסף וזהב98לא תשחית את עצה ולא תכרות99לא יעבד ולא יזרע100לא תלין נבלתו101לא יהיה בלי גבר על אשה102לא ילבש גבר שמלת אשה103לא תקח האם על הבנים104לא תחרוש בשור וחמור105לא תזרע שדך כלאים106לא יבוא אל תוך המחנה107לא יראה בך ערות דבר108לא תאחר לשלמו109השמר בנגע הצרעת110לא תחסום שור בדישו111לא בערתי ממנו בטמא112לא נתתי ממנו למת113לא תניף עליהם ברזל114לא תסור מן הדברים115סימן רצב תו לא תשחט על חמץ דם זבחי. את ה' אלהיך תירא ותעבוד. צוה יוצרינו שלא לשחוט את הפסח בי"ד בניסן על החמץ דכתיב בפ' ואלה המשפטים ובפ' כי תשא לא תשחט על חמץ דם זבחי מנין שבפסח הכתוב מדבר צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר למד מענינו במה הכתוב מדבר בפסח דכתיב בסיפא דקרא לא ילין לבקר זבח חג הפסח ועוד איזה קרבן שקרב ביום איסור חמץ הוי אומר זה פסח, מנלן דבי"ד קאמר דכתיב לא תשחט על חמץ ודרשינן בפ' תמיד נשחט פסחים ס"ג ב' לא תשחט ולא ילין לא תשחט על חמץ הנך דעברי עליה בלא ילין אלמא בקרבן כשר מיידי דעבר עליה בלא ילין ואילו פסח שלא בי"ד פסול הוא ולא עבר עליה בלא ילין ותנן בתמיד נשחט ס"ג א' השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה ר' יהודה אומר אף התמיד ר"ש אומר הפסח בי"ד לשמו חייב ושאר כל הזבחים בין לשמן בין שלא לשמן פטור ובמועד לשמו פטור ושלא לשמו חייב ושאר כל הזבחים בין לשמן בין שלא לשמן חייב חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה וטעמא דר' יהודה ור"ש מפרש התם בגמרא וקיי"ל כרבנן דאמרי לא הזהירה תורה אלא על הפסח בלבד ותניא בתמיד נשחט ס"ג ב' השוחט את הפסח על החמץ הרי זה עובר בלא תעשה אימתי בזמן שיש לאחד מבני חבורה היה לאחד בסוף העולם אין זקוק לו, אחד השוחט ואחד הזורק והמקטיר אבל המולק את העוף פטור ומסקינן כר"ש דפטר בשאר זבחים בי"ד ולאו דוקא נקט עוף וה"ה לשאר זבחים וטעמא מאי חייב בכל הני דתניא הא לא תשחט כתיב כדבעיא מיניה ר' אושעיה מר' אמי אין לו לשוחט ויש לו לאחד מבני חבורה מהו א"ל מי כתיב לא תשחט על חמצך על חמץ כתיב א"ל אי הכי אפילו אחד בסוף העולם נמי א"ל לא תשחט ולא ילין לא תשחט על המץ דהנך דעברו עליה בלא ילין וכל בני חבורה עוברין עליה בלא ילין שכולן מצווין לאוכלן אמר רב פפא הלכך כהן המקטיר את החלב עובר בל"ת הואיל וישנו בכלל הלנת אימורין והכי דרשינן לא תשחט ולא ילין כל העומד בלא ילין בהאי זבח בלא תשחט מוזהר במעשיו שלא לעשות על החמץ כשוחט ומהאי טעמא עומד נמי זורק דהא קאי בהלנת אימורין ועוד במכילתא מרבינן זורק מדכתיב דם ואם שחט והחמץ אינו עמו בעזרה בכל מקום שיהיה לשוחט או לאחד מבני חבורה חייב דקיי"ל כר' יוחנן דלא בעי על בסמוך דאיתמר בתמיד נשחט ובמנחות בהתודה ע"ח ב' אמר ר"ל לעולם אינו חייב עד שיהיה לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה ועד שיהיה עמו בעזרה ור' יוחנן אומר אפילו שאין עמו בעזרה ואמרינן בעל בסמוך קא מיפלגי. יש לשאול אמאי לא מקשינן לר' יוחנן מדתניא במנחות בפ' כל המנחות באות ס"ב א' ר' חנינא בן חכינאי אומר מניח שתי הלחם בין יריכותיהן של כבשים ומניף ונמצא מקיים שני מקראות הללו לחם ע"ג כבשים וכבשים ע"ג לחם אמר רבי לפני מלך בשר ודם אינם עושין כן לפני מלך מלכי המלכים עושין אלא מניח זה בצד זה ומניף והא בעינן "על" אמר רב חסדא ואמרי לה רב המנונא רבי לטעמיה דאמר על בסמוך דתניא ובו' עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר סמוך ומר סבר ממש אבל שלא בסמוך כ"ע לא פליגי דלא אמרינן. ואיכא למימר דשאני לענין כבשים דבענינא דקרא משמע דלא אמרינן שלא בסמוך כיון דכתיב והניף אותם הכהן על לחם הבכורים כשאר תנופות דהוו בסמוך משמע והיינו טעמא דלא מקשינן מדכתיב ועליו מטה מנשה ומתרגמינן ודסמכין עלוהי כיון דבענינא דקרא מוכח לא פליגי ויש על דהוי שלא בסמוך דברי הכל כגון וכפר הכהן על הנפש וגו' דבכל היכא דמוכח ענינא דקרא לא פליגי.
