ספר יראים רפ״ד

1 תועפות ראם פתח ↗

שלא מל כו' בס' נחל איתן פ"ב מהל' מילה ה"ג כ' שאין חייב כרת רק על עיקר המילה כשלא מל כלל ולא על ציצין המעכבין דהא כרת גבי ערל זכר כתיב אשר לא ימול וציצין לאו מהאי קרא משתמע כלל רק מרבוייא דהמול ימול כדאיתא ביבמות דע"ב כו' עיי"ש שביאר בזה דברי רב אשי שבת קל"ג ב' גדול בהדיא כתיב ביה וערל זכר אשר לא ימול דמשמע רק שלא ימול כלל ובזה נסתלק מה שהקשו התוס' שם. ואני אומר דהדין עם התוס' דלפי דברי הנחל איתן יקשה עמ"ש רב אשי לעולם אומן כו' דאמאי יתחייב אומן כרת שחילל שבת ולא עשה מצוה והלא עשה מצוה שהוציא הנמול מדין כרת כשיגדיל במה שמל אותו ואין לומר דלא ניתן שבת לדחות כ"א על מילה שלימה דהא כתיב וביום השמיני ימול ומינה ילפינן ביום אפי' בשבת ודמיא ממש לוערל זכר אשר לא ימול דבתרווייהו לא כתיב אלא חד ימול וע"כ דדברי הנ"א ליתא וראיתי עוד ביד אברהם ליו"ד סי' קי"ט ש"ך סקי"ב שהשיג על הדג"מ שם שכ' יש לו זמן כל ימי חייו ממש"כ הרמ"א בהג"ה ליו"ד ריש סי' רס"א ובכל יום עוברים בעונשים אלו ותמיהני שסותר דברי עצמו בנחל איתן פ"א מהל' מילה ה"ב שכ' שם דגם הראב"ד מודה דכי מל עצמו מפטר מכרת של כל יום שהיה עליו מכבר וכדמשמע נמי מד' הכס"מ וא"כ א"ש ד' הדג"מ:

1 סימן רפד כ' מילה. גדול שלא מל ענוש כרת דכתיב בפרשת לך לך וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר.

ספר יראים רפ״ג » « ספר יראים רפ״ה