ספר מצוות גדול, לאוין, רמזים פ״ב

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ספר מצוות גדול Negative Commandments, Introduction ספר מצוות גדול Negative Commandments 1 »

82 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא יחזיר המגרש אשתו משניש' לאחר דכתיב לא יוכל בעלה הראשון דברים כב

82 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא יחזיר המגרש גרושתו אחר שנישאת לאחר, שנאמר "לא יוכל בעלה הראשון אשר שילחה לשוב לקחתה" דברים כד,ד.

82 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וּגְרוּשָׁה אַחֲרֵי הֻטַּמָּאָה

1 שלא יחזיר אדם גרושתו אחר שנשאת לאחר או נתארסה לאחר שנ' והלכה והיתה לאיש אחר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה שם בארנו דין יצא קול שנתקדשה לאחר ובא אחר וקדשה, ודין יצא קול של פסול על הגט:

82 ספר מצוות גדול פתח ↗

המגרש א את אשתו בין מן האירוסין בין מן הנשואין והלכה ונשאת לאחר או נתארסה לו אסורה לחזור לראשון שנאמר והלכה והיתה לאיש אחר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה כך אומרים חכמים ביבמות דף י"א ומה אני מקיים אחרי אשר הוטמאה לרבות אשה המזנה תחת בעלה שנאסרה על בעלה ולוקה ב על לאו זה ורבי יוסי בן כפור אומר שם מן הנישואין אסורה מן האירוסין מותרת דכתיב אחרי אשר הוטמאה והל' כחכמים כמו שאומר התלמוד בגיטין דף פ"ט יצא עליה קול שנתקדשה לראשון ובא אחר וקדשה קידושי תורה מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא שלא יאמרו מחזיר גרושתו מן האירוסין הוא הרי למדת שאפי' מן האירוסין לאירוסין אסורה לחזור לו ודווקא בקידושין אבל זינת' מותרת לחזור לו כדמוכח בסוטה דף י"ח עוד אומר בגיטין דף פ"ט יצא עליה קול מזה ומזה אמר אמימר מותרת לשניהם כלו' אף מגרש שני ונושא ראשון בתוס' שם ד"צ מעשה אירע בגט שיצא עליו קול של פסול והצריך רבי' יעקב גט אחר מפני הלעז ודקדק מכאן שאינה צריכה להמתין שלשה חדשי' אחר גט שני כיון שאינו בא אלא להפסיק הקול כמו שלא החמירו כאן לחוש משום מחזיר גרושתו מן האירוסין לאוסרה לראשון הואיל ואין כאן אלא קול:

82 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא יַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת – שֶׁנִּמְנַעְנוּ מִלְּהַחְזִיר הָאִשָּׁה אַחַר שֶׁגֵּרַשְׁנוּהָ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, וְדַוְקָא נִשֵּׂאת אוֹ נִתְאָרְסָה, אֲבָל זָנְתָה אַחַר שֶׁגֵּרְשָׁהּ מֻתָּר לְהַחְזִירָהּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים כד ד לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ, וְזֶה יְדַבֵּר אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת לְאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר תְּחִלָּה וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר, דְּאִלּוּ קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא מֻתָּר לְהַחְזִירָהּ, וְגַם רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן אִם אֵינָהּ רְשָׁעָה. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּדֵי לְהַרְחִיק כָּל עִנְיַן הַזִּמָּה וְכָל הַדּוֹמֶה לוֹ, וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר אַחֲרֵי מוֹת מצוה קפח וּבְלָאו דְּלֹא תִּנְאָף בְּסֵדֶר וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ מצוה לה, רִבּוּי הַנְּזָקִים שֶׁהֵן בַּזִּמָּה, וְיָדוּעַ הַדָּבָר, וּכְעֵין זִמָּה הִיא לִהְיוֹת אִשָּׁה יוֹצֵאת מִן הָאֶחָד וּמְשַׁמֶּשֶׁת לַאֲחֵרִים וְאַחַר כָּךְ לָשׁוּב אֶל הָרִאשׁוֹן. דִּינֵי הַמִּצְוָה. בִּמְקוֹמוֹת מִיְּבָמוֹת א"ה סי' י. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים, שֶׁעֲלֵיהֶן בָּאָה הָאַזְהָרָה שֶׁלֹּא לְהַחְזִירָן, וּמִכָּל מָקוֹם גַּם הַנָּשִׁים בִּכְלַל הָאִסּוּר, אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הַלָּאו לָאֲנָשִׁים. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בספהמ"צ לאוין לדעת הרמב"ן ט"ו יִמְנֶה בָּזֶה הַכָּתוּב שְׁנֵי לָאוִין, הָאֶחָד שֶׁלֹּא לְהַחְזִיר הַגְּרוּשָׁה אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת, וְהָאֶחָד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַבַּעַל עַל אִשְׁתּוֹ אַחַר שֶׁזָּנְתָה בְּעוֹדָהּ תַּחְתָּיו.

« ספר מצוות גדול Negative Commandments, Introduction ספר מצוות גדול Negative Commandments 1 »