ספר מצוות גדול, לאוין ל״ו

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 35 ספר מצוות גדול Negative Commandments 37 »

1 תועפות ראם פתח ↗

הנשאל בנדפס השואל והיינו הך דהנשאל שבמשנה פי' שבא ושואל בהם להגיד לו דבר העתיד כגון שאול המלך ודעת רבינו הרא"ם דהנשאל בכרת וכ"כ בסוף הסימן ואע"פ שהנשאל בלאו וכרת כו' ומוכרח הדבר לפמשכ"ר והנשאל והעושה בכלל אשר תפנה וכבר כ' התוס' בסנהדרין ס"ה א' ד"ה והנשאל דאי אל תפנו אזהרה לנשאל א"כ יהא בו כרת דכתיב בפ' קדשים והנפש אשר תפנה וגו' והכרתי אותו וס"ל לרבינו דאה"נ יש כרת בנשאל ומתניתין דקתני והנשאל באזהרה ה"ה דכרת נמי איכא ולא קתני אזהרה אלא למעוטי סקילה כמש"כ התוס' בסנהדרין נ"ו א' ד"ה ועל וכ"כ בביאור ווי העמודים לפ"ד רבינו והסמ"ג לאוין ל"ו כ' להקשות לפרש"י כקושיית התוס' וז"ל שם ושנינו בפד"מ שבעל אוב בכרת או בסקילה והנשאל בהם באזהרה בלבד עכ"ל ונראה שכן הי' גירסתם במשנה ולפי"ז שפיר הקשו התוס' ג"כ לפרש"י אבל לפנינו במשנה לא נזכר כרת וא"כ שפיר י"ל כנ"ל ולק"מ קושיית התוס' אולם במשנה ריש כריתות חשב בל"ו כריתות בעל אוב ולא חשיב ל"ז כריתות והוא הנשאל בבעל אוב וכמש"כ התוס' בזבחים מ"ט א' ד"ה לפי לענין מכשף עיי"ש וצ"ל לדעת רבינו דחד טעמא הוא עם הא דלא חשיב ידעוני במשנה דכריתות.

1 מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין פתח ↗

אזהרה לבעל אוב מנין אל תפנו אל האובות. כן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ו מעובדי כוכבים הל' ב' ומכאן הוא דלמד וכפי' התוס' במתני' וכדאמר הכא לקמן דאזהרה להנשאל בהם מקרא דלא ימצא בך נפקא דכתיב התם ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים כדכתב בפ' י"א הל' י"ד ובת"כ שציין הכ"מ לא מצאתיה ולא בהגהת ספרא ולא בפסיקתא רבתי ויש נ"מ בזה כדכתבו התוס' לענין כרת ועוד דאליבא דר' יוחנן דאמר שניהם בלאו א' נאמרו ואי אזהרה לבעל אוב וידעוני בעצמו מלא ימצא בך נפקא כדפי' רש"י ז"ל א"כ בהאי קרא גופיה כתוב נמי מעביר בנו ובתו באש וקוסם וגו' ורש"י בעצמו פי' בההיא דר' יוחנן מקרא דאל תפנו וכן ראיתי בסמ"ג לאוין ל"ו שכתב ורש"י פי' אזהרה לנשאל מאל תפנו ואי אפשר לומר כן שהרי בפונה יש כרת של' והנפש אשר תפנה אל האובות וגו' והכרתי ושנינו בפ' ארבע מיתות שבעל אוב בכרת או בסקילה והנשאל בהן באזהרה בלבד. וכ"כ בסמ"ק מצוה ק"כ:

1 שלא א לשאול באוב כגון שאול ששאל בבעלת אוב שנ' לא ימצא בך מעביר וגו' ושואל אוב כך קבלתי מרבותי, ורש"י ב פיר' בפ' ד' מיתות במשנה דף ס"ה ועי' בתוס' שם מאל תפנו אל האובות ואאל"כ שהרי בפונה יש כרת שנאמר והנפש אשר תפנה אל האובות וגו' והכרתי ושנינו בפ"ד מיתות שם שבעל אוב בכרת או בסקיל' והנשאל בהן באזהרה בלבד:

1 ברית משה פתח ↗

שלא א לשאול באוב כגון שאול כו'. לכאו' יש לדקדק מדוע כתב רבינו ז"ל כגון שאול הן אמת שרש"י ז"ל סנהדרין ס"ה במתניתין שם ג"כ כתב כגון שאול וגם הברטנורה ז"ל העתיק א"ז אבל זה גופא טעמא בעי ואח"כ ראיתי שגם מו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל בביאורו כאן עמד ע"ז עי"ש מה שתירץ, ול"נ לתרץ בס"ד בהקדים מה שיש עוד לדקדק ברבינו דמדוע כתב באוב מדוע ל"כ בבעל אוב כלשון המשנה דסנהדרין דף הנ"ל ודף נ"ג ע"א בריש כריתות וגם בברייתות וגמרות שם אי' ג"כ בעל אוב אלא בסנהדרין ס"ז ע"ב נקט הגמרא לשון הקרא וע"כ קאמר אלא אוב וידעוני כו' וגם הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת ל"ו ובחיבורו הל' עכו"ם פי"א הלכ' י"ד נקט בעל אוב וכן נקטו ז"ל היראים סי' פ' החינוך ואלה המצות מצוה תקי"ג עי' באלה המצות שהאריך בענין סגולת השמות והראה במל"ת זו את גודל קדושתו וא"כ טעמא בעי דמדוע לא נקט גם רבינו כן ואף די"ל דנקט לשון הקרא דפ' שופטים ושואל אוב הא כבר כתבנו לעיל מל"ת י"ז מחודש א' שדרכו להלוך אחר שיטת הש"ס, ואפ"ל דמש"ה נקט לשון הקרא כיון דבלאו דכישוף כתיב מכשפה לא תחי' בלשון נקבה וכאן כתיב בלשון זכר ושואל אוב ובמשנה וברייתא וגמ' איתא גם מלת בעל שמורה עוד יותר על לשון זכר וא"כ יש מקום לטעות דדוקא בבעל אוב מוזהר מלשאול אבל לא בבעלת אוב ואפשר דאיכא איסור דרבנן כי גם ממעשה דשאול יש מקום לומר כן וכדי שלא נאמר כן ע"כ נקט רבינו את לשון הקרא וכתב אח"כ כגון שאול ששאל בבעלת אוב שנאמר כו' להודיענו דאפילו בבעלת אוב ג"כ מוזהר מה"ת ומשום כוונה זו י"ל דגם רש"י נקט כגון שאול כמובן: או י"ל דמש"ה נקטו כגון שאול להורות דאפילו בעת צרה גדולה ר"ל כמו שאול ג"כ אסור לשאול באוב אע"ג דבמקום סכנה מותר אפי' לרקק ולקרות פסוק מה"ת כמו שפסק הטור יו"ד סי' קע"ט ובש"ע שם אבל לשאול באוב באמת אסור והטעם י"ל כיון שהרמב"ם הל' עכו"ם פ"ו הל' ב' כתב על אוב וידעוני שמיני עכו"ם הם ומע"ז פסקינן דאין מתרפאין אפילו במקום סכנה כמ"ש הרמב"ם הלכ' יסוה"ת פ"ה הל' ו' וטוש"ע יו"ד סי' קנ"ה ועי' בטור יו"ד סי' קע"ט שהביא את הא דאוב וידעוני בתר דכ' ואם יש בו סכ"נ הכל מותר א"כ גם מזה יש להוכיח כמו שכתבנו וכל זה כתבנו לפרש את רבינו ורש"י אבל לדינא עדיין צ"ע:

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 35 ספר מצוות גדול Negative Commandments 37 »