ספר המצוות, מצוות עשה ק״ד

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Positive Commandments 103 ספר המצוות Positive Commandments 105 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

הלכות טומאת זבים ויולדתמצות עשה שיהא א הזב טמא ומטמא לאחרים:

1 משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב פתח ↗

כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַזָּב וַחֲבֵרָיו מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּמֶרְכָּב. וְהַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב אֶחָד הוּא וְלָמָּה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה ויקרא טו ד "מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב" שֶׁהַמִּשְׁכָּב הָרָאוּי לִשְׁכִיבָה וְהַמּוֹשָׁב הָרָאוּי לִישִׁיבָה. וּבֵין שֶׁיָּשַׁב עַל הַמִּשְׁכָּב אוֹ שֶׁשָּׁכַב עַל הַמּוֹשָׁב טִמְּאָהוּ לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר בְּכָל מָקוֹם מִשְׁכָּב לְבַד וְהוּא הַדִּין לְמוֹשָׁב. וְאֵי זֶהוּ מֶרְכָּב זֶה הָרָאוּי לִרְכִיבָה כְּגוֹן מִרְדַּעַת הַחֲמוֹר וְטַפִּיטָן הַסּוּס: הַמִּשְׁכָּב וְהַמֶּרְכָּב כָּל אֶחָד מֵהֶן אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת שֶׁל תּוֹרָה מְטַמְּאִין אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע וּמְטַמְּאִין אֶת הָאָדָם בְּמַשָּׂא. וּמַה בֵּין מִשְׁכָּב לְמֶרְכָּב שֶׁהַנּוֹגֵעַ בְּמִשְׁכָּב אִם הָיָה אָדָם וְנָגַע בִּבְגָדִים וּבִשְׁאָר כֵּלִים עַד שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו הֲרֵי זֶה טִמְּאָם וַעֲשָׂאָן רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה וְהַנּוֹגֵעַ בְּמֶרְכָּב אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים וְלֹא כֵּלִים אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ אֲבָל הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּשְׁכָּב אוֹ אֶת הַמֶּרְכָּב הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא בְּגָדִים וּשְׁאָר כֵּלִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ עַד שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ מִמְּטַמְּאָיו. וּמִנַּיִן שֶׁבְּטֻמְאַת מֶרְכָּב חָלַק מַגָּעוֹ מִמַּשָּׂאוֹ וּבְמִשְׁכָּב לֹא חָלַק. שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּמִשְׁכָּב ויקרא טו ה "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו" וּבְמֶרְכָּב הוּא אוֹמֵר ויקרא טו ט "וְכָל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו" ויקרא טו י "וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַחְתָּיו יִטְמָא עַד הָעָרֶב". וְלֹא נֹאמַר בּוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ וְנֶאֱמַר ויקרא טו י "וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו" אֶחָד הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב אוֹ הַנּוֹשֵׂא מִשְׁכָּב מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת וּמִשְׁכָּבָן וְרֻקָּן וּמֵימֵי רַגְלֵיהֶן וְדַם נִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת וְזוֹבוֹ שֶׁל זָב כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ אָב. וְאָדָם שֶׁנָּגַע בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ אוֹ נְשָׂאָן מְטַמֵּא בְּגָדִים וּשְׁאָר כֵּלִים בִּשְׁעַת נְגִיעָתוֹ אוֹ בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ. וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְּלֵי חֶרֶשׂ. שֶׁכָּל הַמְטַמֵּא אָדָם מְטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶשׂ וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם אֵינוֹ מְטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶשׂ. הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁכָּל טָמֵא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא בְּגָדִים שֶׁיִּגַּע בָּהֶם כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו וְעוֹשֶׂה אוֹתָן רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה כָּמוֹהוּ. וּמְטַמֵּא שְׁאָר כֵּלִים כִּבְגָדִים. חוּץ מִכְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְּלֵי חֶרֶשׂ אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא פֵּרַשׁ. וְכָל טָמֵא שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו הֲרֵי הוּא עַד שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ כְּאַחַר שֶׁפֵּרַשׁ שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא וָלָד וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם וְלֹא כְּלֵי חֶרֶשׂ. וּלְפִיכָךְ הַנּוֹגֵעַ בְּמֶרְכָּב אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ וְהַנּוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: כָּל הַכֵּלִים שֶׁיִּנָּשְׂאוּ לְמַעְלָה מִן הַזָּב הֵם הַנִּקְרָאִין מַדָּף וְהֵם כֻּלָּם כְּכֵלִים שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶם שֶׁהֵם רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה וְאֵינָן מְטַמְּאִין לֹא אָדָם וְלֹא כֵּלִים אֲבָל מְטַמְּאִין אֳכָלִין וּמַשְׁקִין כִּשְׁאָר וַלְדוֹת הַטֻּמְאָה. וְטֻמְאַת מַדָּף מִדִּבְרֵיהֶם: הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְצֹרָע שֶׁמֵּתוּ הֲרֵי הֵן מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמֶרְכָּב אַחַר מִיתָתָן כְּשֶׁהָיוּ כְּשֶׁהֵן חַיִּין עַד שֶׁיִּמֹּק הַבָּשָׂר. וְטֻמְאָה זוֹ מִדִּבְרֵיהֶם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְעַלֵּף אֶחָד מֵאֵלּוּ וִידַמּוּ שֶׁמֵּת וְהוּא עֲדַיִן לֹא מֵת. נִמְצָא מִשְׁכָּבוֹ וּמֶרְכָּבוֹ שֶׁל אַחַר מִיתָה אַב טֻמְאָה שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֲבָל נָכְרִי שֶׁמֵּת אֵינוֹ עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהוּא חַי אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: כָּל מָקוֹם שָׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ טֻמְאַת מִשְׁכָּב וּמֶרְכָּב אֵינוֹ שֶׁיִּגַּע הַטָּמֵא בַּמִּשְׁכָּב אוֹ בַּמֶּרְכָּב כְּשֶׁיִּנָּשֵׂא עֲלֵיהֶן אֶלָּא אֲפִלּוּ הָיוּ אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת לְמַעְלָה מִן הַכְּלִי הֶעָשׂוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמֶרְכָּב וְנִשָּׂא הַזָּב עַל הָאֲבָנִים מִלְּמַעְלָה נִטְמָא הַמִּשְׁכָּב אוֹ הַמֶּרְכָּב וְנַעֲשָׂה אַב טֻמְאָה אֲפִלּוּ אֶלֶף מִשְׁכָּב אוֹ מֶרְכָּב זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וְאֶבֶן עַל הָעֶלְיוֹן וְיָשַׁב אֶחָד מִמְּטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְמַעְלָה מִן הָאֶבֶן נִטְמְאוּ הַכּל. וְאֶחָד הַמִּשְׁכָּב הַנּוֹגֵעַ בָּאָרֶץ אוֹ הַמִּשְׁכָּב שֶׁל מַעְלָה אִם נָגַע בּוֹ בִּשְׁעַת שְׁכִיבָתוֹ כָּל אֶחָד מֵהֶן אַב הַטֻּמְאָה. וְכֵן אִם הָיָה אֶחָד מִמְּטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְמַטָּה וְאֶבֶן עַל גַּבָּיו וָאֳכָלִין וּמַשְׁקִין וְכֵלִים וְאָדָם עַל גַּבֵּי הָאֶבֶן זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה כֻּלָּן טְמֵאִין וְרִאשׁוֹן לְטֻמְאָה. וְאֶחָד כְּלִי אוֹ אֹכֶל וּמַשְׁקֶה אוֹ אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּזָב. אוֹ כְּלִי אוֹ אֹכֶל וּמַשְׁקֶה אוֹ אָדָם שֶׁהוּא לְמַעְלָה עַל הָאֶבֶן שֶׁעַל גַּבָּיו. הַכּל וְלַד טֻמְאָה. וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כֵּלִים חוּץ מִן הָאָדָם שֶׁעַל גַּבֵּי הַזָּב שֶׁעַד שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו מְטַמֵּא שְׁאָר כֵּלִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִין וְהַכֵּלִים שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִם לֹא לְמִשְׁכָּב וְלֹא לְמוֹשָׁב וְלֹא לְמֶרְכָּב שֶׁהָיוּ לְמַטָּה וְיָשַׁב הַזָּב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה וְלֹא נָגְעוּ בָּהֶן כֻּלָּן טְהוֹרִין. אֲבָל אִם הָיָה הָאָדָם לְמַטָּה וְהַזָּב לְמַעְלָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בּוֹ הֲרֵי זֶה טָמֵא מִשּׁוּם נוֹשֵׂא זָב. כְּכָל נוֹשֵׂא דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא שֶׁהַנּוֹשֵׂא רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה מִן הַזָּב טָמֵא בֵּין אָדָם וּבֵין כֵּלִים הָעֲשׂוּיִין לְמִשְׁכָּב וּלְמוֹשָׁב וּלְמֶרְכָּב בֵּין שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים בֵּין אֳכָלִים בֵּין מַשְׁקִין הַכּל רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה. וְכָל שֶׁיִּהְיֶה לְמַטָּה מִן הַזָּב וְלֹא יִגַּע בּוֹ טָהוֹר. חוּץ מִן הָאָדָם אוֹ כְּלִי הֶעָשׂוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמוֹשָׁב אוֹ לְמֶרְכָּב. אֶלָּא שֶׁהָאָדָם רִאשׁוֹן וְהַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִים לְמוֹשָׁב אוֹ לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמֶרְכַּב אַב הַטֻּמְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

1 היא שצונו להיות הזב טמא, ומצוה זו כוללת משפט הדברים שיהיה בהן זב ותאר היותו מטמא לזיבתו. מצורע, טהרה הלכות טומאת מטמאי מושב פ"ו:

1 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא – שֶׁיְּהֵא הַזָּב טָמֵא וּמְטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא טו ב ג אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ וְגוֹ' וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ וְגוֹ'. וּבָא הַפֵּרוּשׁ מִבְּשָׂרוֹ כְּלוֹמַר, זָב מִפִּי הָאַמָּה, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי יִהְיֶה זָב עפ"י ד"ו יָכוֹל זָב מִכָּל מָקוֹם יְהֵא טָמֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר מִבְּשָׂרוֹ וְלֹא כָּל בְּשָׂרוֹ. אַחַר שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין בָּשָׂר לְבָשָׂר זָכִיתִי לָדוּן דִּין טִמֵּא בְזָב וְטִמֵּא בְזָבָה, מָה זָבָה מִן הַמָּקוֹם שֶׁהִיא מִטַּמְּאָהּ, וכו'. וְעִנְיַן זִיבָה הוּא שֶׁיּוֹצֵא מִן הָאָדָם מִפִּי הָאַמָּה כְּעֵין לֵחָה וְאֵין לוֹ בִּיצִיאָתוֹ תַּאֲוָה וְלֹא הֲנָאָה. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נדה לה ב שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְמֵי בָּצֵק שֶׁל שְׂעוֹרִים, וּכְמוֹ כֵן דּוֹמֶה לְלֹבֶן בֵּיצָה הַמּוּזֶרֶת, וְשִׁכְבַת זֶרַע אֵינוֹ כֵּן, כִּי הוּא יִדְמֶה לְלֹבֶן בֵּיצָה שֶׁאֵינָהּ מוּזֶרֶת, וְזֶהוּ הַחִלּוּק בָּהֶן לְהַכִּיר בֵּין זֶה לָזֶה. וְצִוָּה הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּקְרֶה בּוֹ עִנְיָן זֶה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ זִיבָה שֶׁיְּהֵא טָמֵא וּמְטַמֵּא עַד שֶׁיִּטְהַר, וּבָא הַפֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ טָמֵא מִשּׁוּם רְאִיַּת פַּעַם אַחַת לְבַד אֶלָּא בִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת, כְּלוֹמַר שֶׁיָּזוּב מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ עִנְיָן שְׁתֵּי פְּעָמִים בֵּין סְמוּכִין אוֹ חֲלוּקִין, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ בְּיוֹם אֶחָד וְשֶׁלֹּא יָזוּב בְּפַעַם אַחַת מַמָּשׁ, וְאֵין לוֹ שִׁעוּר שם מ א אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא. וְזֶהוּ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מגילה ח א מָנָה הַכָּתוּב שְׁתַּיִם וְקָרָא טָמֵא, שָׁלֹשׁ וְקָרָא טָמֵא, הָא כֵּיצַד? שְׁתַּיִם לְטֻמְאָה וְשָׁלֹשׁ לְקָרְבָּן, כְּלוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא בִּשְׁתַּיִם, לֹא יִתְחַיֵּב לְהָבִיא קָרְבָּן בְּטַהֲרָתוֹ עַד שָׁלֹשׁ. וּמִכָּל מָקוֹם אִם רָאָה רְאִיָּה אַחַת אֲרֻכָּה כְּשָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת שֶׁנִּמְצָא מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ כִּשְׁתֵּי טְבִילוֹת וּשְׁנֵי סִפּוּגִין, הֲרֵי זוֹ נֶחְשֶׁבֶת כְּשָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁהַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא הִרְחִיקָנוּ מְאֹד מִן הַמּוֹתָרוֹת וְצִוָּנוּ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וִישָׁרִים בְּעִנְיַן הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה וּבְכָל שְׁאָר עִנְיְנֵי הָאָדָם, וְאֵין סָפֵק כִּי עִנְיַן הַזִּיבָה יִקְרֶה בָּאָדָם בְּצֵאתוֹ מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר בְּהַתְמָדָה בְּמַאֲכָלָיו וְשִׁקּוּיָיו, וְיִגְדַּל בְּגוּפוֹ מִתּוֹךְ כָּךְ אוֹתוֹ הַמּוֹתָר הַסָּרוּחַ הַמָּאוּס וְהַטָּמֵא, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין ב ב דַּרְכָּא דְּמֵיכְלָא יַתִּירָא לְאָתוֹיֵי לִידֵי זִיבָה. וְהוֹדִיעַתְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁהָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כֵּן, נִקְרָא טָמֵא, וְהַטֻּמְאָה שֵׁם כּוֹלֵל כָּל דָּבָר נִמְאָס וְנֶאֱלָח. וּבְהַרְחִיקֵנוּ מִזֶּה, נִקְנֶה בְּנַפְשֵׁנוּ מִדַּת הַיֹּשֶׁר וְהַהַשְׁוָיָה בְּכָל דַּעְתֵּנוּ וּבְכָל כֹּחֵנוּ. וּמִזֶּה הָעִנְיָן הוּא שֶׁאֵינוֹ טָמֵא בִּרְאִיָּה אַחַת, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַזְּקָה בְּגוּפוֹ אוֹתָהּ הַלֵּחָה כָּל כָּךְ, וְהַמִּעוּט הַזֶּה אֵינֶנּוּ הוֹרָאָה, לִהְיוֹתוֹ מֻרְגָּל הַרְבֵּה לָצֵאת מִדֶּרֶךְ הַיֹּשֶׁר, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, אֵין רָאוּי לְטַמְּאוֹ בַּמּוּעָט, כִּי הָאָדָם בָּנוּי בְּעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם צַד לְהִנָּצֵל שֶׁלֹּא לָצֵאת מִקַּו הַיֹּשֶׁר כְּלוּם, אֲבָל בְּצֵאתוֹ הַרְבֵּה אָז יִקָּרֵא אָשֵׁם וְרָאוּי לִהְיוֹתוֹ טָמֵא. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם ב ב בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, בִּקְפִיצָה, בְּמַשָּׂא, בְּחֹלִי, בְּמַרְאֶה, בְּהִרְהוּר. כְּלוֹמַר, וְאִם אֵרַע לוֹ מִפְּנֵי זֶה אֵינוֹ טָמֵא, לֹא תִּסָּתֵר טַעֲנָתֵנוּ זֹאת בָּזֶה, כִּי הָעִנְיָן הוּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִבְדֹּק אִם נִהְיְתָה הַזִּיבָה בּוֹ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה שֶׁל פַּעַם אַחַת וְאֵין לְטַמְּאוֹ בָּהּ, אוֹ נִהְיְתָה בּוֹ חֲזָקָה בְּגוּפוֹ מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל רַע שֶׁהֻרְגַּל פְּעָמִים רַבּוֹת וְרָאוּי לְטַמְּאוֹ. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בפי' לתורה ויקרא טו יא וְזֶה לְשׁוֹנוֹ וְטַעַם טֻמְאַת הַזּוֹב מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ חֹלִי כָּבֵד מִן הֶחֳלָאִים הַנִּדְבָּקִים, עַד כָּאן. וְאִלּוּ נִהְיָה מִצַּד הַמִּקְרֶה, כְּלוֹמַר מֵאַחַת מִן הַדְּרָכִים הַיְּדוּעִים, לֹא יִהְיֶה חֹלִי נִדְבָּק וְאֵין רָאוּי לְטַמְּאוֹ. וְזֹאת הַבְּדִיקָה אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ כִּי אִם בִּרְאִיָּה שְׁנִיָּה, לְפִי שֶׁאֵין טֻמְאַת זִיבָה אֶלָּא בִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכֵּן בָּא לָנוּ הַפֵּרוּשׁ הָאֲמִתִּי. דִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא הַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב וְהַמֶּרְכָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּרָכִים, וְאֵלּוּ הֵן עוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, נִתְלֶה, נִשְׁעָן. וּפֵרוּשׁ מֶרְכָּב הוּא אוֹתוֹ הַלּוּחַ שֶׁהוּא כִּכְלִי הֶעָשׂוּי לִרְכִיבָה הַנִּקְרָא ארצו"ן רש"י ויקרא טו ט שֶׁאֵין לוֹמַר שֶׁיְּהֵא אוֹתוֹ שֶׁיּוֹשְׁבִין עָלָיו, דְּאִם כֵּן, הַיְנוּ מוֹשָׁב וְזֶה דָּבָר בָּרוּר. וְיֶתֶר פְּרָטִים רַבִּים מְבֹאָרִים בַּמַּסֶּכְתָּא הַבְּנוּיָה עַל זֶה וְהִיא מַסֶּכֶת זָבִים הלכות מטמאי משכב ומושב פ"ז וְנוֹהֵג עִנְיָן זֶה, שֶׁבַּעַל זִיבָה נִקְרָא טָמֵא, בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, אֲבָל עַכְשָׁו בַּעֲוֹנֹתֵינוּ, שֶׁאֵין לָנוּ מִקְדָּשׁ וְלֹא טָהֳרוֹת, אֵין לָנוּ לַחְשֹׁב טֻמְאַת הַזָּב בְּמִצְוָה נוֹהֶגֶת, לְפִי שֶׁאֵין לָנוּ לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיַן הַזִּיבָה שׁוּם דָּבָר, וּבִזְמַן הַבַּיִת נוֹהֵג לְהָבִיא עָלֶיהָ קָרְבָּן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ אוֹ אָכַל קֹדֶשׁ קֹדֶם שֶׁיִּטְהַר, בִּטֵּל עֲשֵׂה מִלְּבַד שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֹנֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה מצוה קסז.

1 משנה תורה, מצוות עשה פתח ↗

להיות הזב מטמא.

« ספר המצוות Positive Commandments 103 ספר המצוות Positive Commandments 105 »