ספר המצוות, מצוות לא תעשה קצ״א

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Negative Commandments 190 ספר המצוות Negative Commandments 192 »

1 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פ"א סמג לאוין סי' קמב קמג קמ"ד טור י"ד סי' רצא שלא לאכול לחם חדש קוד' שהתירו העומר דכתי' ויקר' כב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה: ויש לאו בלחם ולאו בקלי ולאו בכרמל כמו שדרשו רבותינו: ואיסור חדש נוהג בחמשת המינין חטה ושעורה וכוסמת ושבולת שועל ושיפון: ונוהגין בין בארץ בין בחוצה לארץ: ובזמן בית המקדש הבאת העומר מתרת כל התבואה שנשרשה קודם: ושלא בזמן המקדש האיר המזרח מתיר והתקין ר' יוחנן בן זכאי: משחרב בית המקדש שיהא יום הנף כולו אסור ונוהג בשל גוים: לפיכך צריך לזהר במקומות שזורעין אחר ששה עשר בניסן שלא לאכול מתבואת אותה השנה וכן קלי כרמל: וחייב מלקות על כל א' וא' בפני עצמו. ואם אכל שלשתן לוקה שלש:

1 טור פתח ↗

ערבית אחר התפלה מתחילין לספור העומר שזמנו מתחלת ליל ט"ז בניסן ומונה והולך מ"ט יום וזמן הספירה מתחילת הלילה ואפילו אינו לילה ממש אלא ספק חשיכה יכולין לספור שכח לספור בתחלת הלילה הולך וסופר כל הלילה ומצוה על כל אחד ואחד לספור לעצמו וצריך לספור מעומד ולברך תחלה וסופר הימים והשבועות כיצד ביום הראשון עומד ומברך על ספירת העומר היום יום אחד עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד וביום שמונה יאמר היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד עד שיגיע לי"ד יאמר היום ארבעה עשר ימים שהם ב' שבועות וכן לעולם וכתב אבי העזרי י"א שא"צ למנות הימים רק עד שיגיע לשבוע כגון היום יום אחד עד שיגיע לשבעה ימים ואז יאמר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד אבל מכאן ואילך א"צ למנות ימים של שבוע שעברה עם השבוע הבא אלא ביום שמנה יאמר היום שבוע אחד ויום אחד ואצ"ל היום שמנה ימים שכבר מנאם בשבוע שעבר וכן ביום ט' עד שיגיע לי"ד יאמר היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות וביום ט"ו יאמר היום ב' שבועות ויום אחד וכן לעולם ויש אומרים שאין להזכיר השבועות אלא בסוף השבוע כגון ביום ז' יאמר היום ז' ימים שהן שבוע אחד וביום ח' אינו אומר אלא היום ח' ימים עד שיגיע לי"ד וכן לעולם וכאשר כתבתי כן נהגו וכן עיקר: וכתב עוד אבי העזרי היכא דפתח ואמר בא"י אמ"ה אדעתא דלימא היום ארבעה שהוא סבור שהם ארבעה ונזכר וסיים בחמש והן חמשה מי אזלינן בתר פתיחה וכיון דפתח אדעתא דלימא ארבעה לא נפיק או דלמא בתר חתימה אזלינן וכדין חתים ונפיק אי נמי איפכא הם ד' ופתח אדעתא דלימא ארבעה וטעה וסיים בה' מי אזלינן בתר פתיחה ונפיק או בתר חתימה ולא נפיק ומסתברא דבתרווייהו לא נפיק דבעיא פתיחה וחתימה ודאי. אם אינו יודע החשבון ופתח אדעתא דליסיים כמו שישמע מחבירו ושתק עד שישמע מחבירו וסיים כמוהו יצא דפתיחה וחתימה איכא ע"כ: כתב בעל הלכות גדולות שאם שכח לברך כל הלילה שיספור ביום ואינו נראה לר"י וא"א הרא"ש ז"ל כתב שיספור ביום בלא ברכה. כתב עוד בה"ג שאם שכח לברך באחד מן הימים שלא יברך עוד בימים שלאחריו ורב סעדיה כתב שאם שכח באחד מן הימים יברך בימים שלאחריו חוץ מלילה הראשון שאם שכח ולא בירך בו שלא יברך עוד ורב האי כתב בין בלילה הראשון בין בשאר לילות אם שכח ולא בירך בו יברך בשאר לילות וכ"כ הר"י: אסור לאכול חדש אף בזמן הזה עד תחלת ליל י"ח בניסן ל"ש לחם ול"ש קלי ול"ש כרמל:

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה, שנאמר "וכרמל לא תאכלו" ויקרא כג,יד.

1 הזהירנו מאכול כרמל מן החדש קודם כלות ששה עשר בניסן. והוא אמרו יתעלה וכרמל לא תאכלו. וכבר קדם לנו אמרם כריתות ה' אכל לחם וקלי וכרמל חייב על כל אחת ואחת. וכבר התבארו משפטי החדש בפרק ו' ממנחות ובמקומות משביעית ומעשרות וחלה. שם, שם פ"י:

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

מצוות קמב–קמד: לחם א קלי וכרמל הנה סדרנו לאוין של איסורי מאכלות ממיני נפש חיה וספרנו בבשר בחלב שני לאוין ק"מ וקמ"א אחד שלא לבשלו והשני שלא לאוכלו ואע"פ שדורשין לא תבשל שלישי לאיסור הנאה בכל התורה נחשבין איסור אכילה והנאה בלאו אחד ובעניין זה יסדם רבינו משה בספ' מניין המצות סימן קפ"ו וקפ"ז ויש איסורים אחרים של תורה בזרע הארץ והם החדש וכלאי הכרם והערלה והטבל והחדש נבאר תחילה בע"ה, במשנה מנחות דף ע' החטים הכוסמין והשעורין ושיבולת שועל והשיפון מאלה חמשה המינין בלבד הזהירה תורה שלא לאכול מהחדש שלהם קודם שיקרב העומר בששה עשר בניסן שנ' בפרשת אמור ולחם וקלי וכרמל לא תאכל עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם והאוכל ב כזית קלי כזית כרמל כזית לחם לוקה שלש מלקיות תניא בת"כ אמור פרשה י"א אילו נאמר קלי וכרמל לא תאכלו הייתי אומר אף הקטניות בכלל ת"ל לחם מה לחם מיוחד של חמשת מינין אף כאן של חמשת מינין איסור חדש נוהג בכ"מ וכל זמן בין בא"י בין בח"ל ומושב הכתוב בחדש רוצה לומר כ"מ שאתם יושבים וכן סובר רבינא בפ' רבי ישמעאל מנחות דף ס"ה ונוהג בין בפני הבית בין שלא בפני הבית אלא בזמן שבית המקדש קיים משיקרב העומר הותר החדש בירושלם והמקומות הרחוקין מותרין אחר חצות שאין ב"ד מתעצלין בו עד אחר חצות כדאיתא בפ' רבי ישמעאל שם משחרב בית המקדש דרש רבי יוחנן בן זכאי שם שיום הנף כולו אסור שנ' עד עצם היום הזה עד עצומו של יום וסובר עד ועד בכלל ומקרא זה מדבר אחר החורבן שבזמן שבית המקדש קיים אמרה תורה עד הביאכם את קרבן וגומר הא למדת שיום הנף העומר שהוא יום ששה עשר בניסן אסור מה"ת בזמן הזה לפיכך במקומות שעושין שני ימים טובים אסור בכל יום שבעה עשר בניסן עד לערב מד"ס כדאמר רבינא בפרק רבי ישמעאל שם שם דף ע' כל תבואה שהשרישה קודם הקרבת העומר אע"פ שלא נגמרה אלא אחר שקרב העומר מותרת באכילה ותבואה שהשרישה אחר שיקרב העומר הר"ז אסור עד שיקרב העומר של שנה הבאה ודין זה בכ"מ ובכל זמן מה"ת השיב רבינו יצחק ברבי שמואל בתשובה אחת כי החדש הזרוע בחו"ל אסור אבל מספק אין לנו לאסור כי רוב תבואות שלנו נזרעות ונשרשות קודם העומר בין חרפי בין אפלי ובלומבר"דיאה רובן זורעין שבולת שועל אחר הפסח ואעפ"כ מותר מאחר שאין דלתות מדינות נעולות ויכול לבא שם מצרפת שרובן זורעין קודם הפסח מותר.

1 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

קְצִיר חָדָשׁ

1 משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות פתח ↗

הָאוֹכֵל לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל כְּזַיִת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד לוֹקֶה שָׁלֹשׁ מַלְקִיּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כג יד "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן בַּלָּאוִין חֲלוּקִין זֶה מִזֶּה:

« ספר המצוות Negative Commandments 190 ספר המצוות Negative Commandments 192 »