ספר המצוות, מצוות לא תעשה קע״ה

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Negative Commandments 174 ספר המצוות Negative Commandments 176 »

1 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות מאכלות פ"ב סמ"ג לאוין סימן קל ומפקי לה מכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו דברים י״ד:י״ט-כ׳ טור י"ד סימן פב: שלא לאכול שרץ העוף דכתיב ויקרא י״א:כ׳ וכל שרץ העוף ההולך על ארבע שקץ הוא לכם:

1 טור פתח ↗

דין דברים היוצאים מן החי חלב בהמה וחיה טמאה או טריפה וצירה ומי רגליה לא שנא מי רגלים של חמור ל"ש של שאר בהמה וחיה הטמאים אסורין כבשרם וגבינות שנעשו מחלב בהמה ונמצאת טריפה אם הוא טריפות שאפשר שלא אירע לה אלא עתה כגון ניקב קרום של מוח וכיוצא בזה מותרת דאמרינן השתא היא דנטרפה שרוב בהמות בחזקות כשרות הם והשתא הוא שנטרפה אבל אם ידוע שקודם שחלבה ס"א שחיטה נטרפה כגון יתרת אבר שנטרפה בו או הוגלד פי המכה שבידוע שג' ימים קודם השחיטה היה כל הגבינות אסורות ואם היא בעדר עם בהמות אחרות ונתערב חלבה באחרות כל הגבינות אסורות והרשב"א כתב שהולכים בו אחר שיעור ששים כמו בשאר איסורים ואם נטרפה ע"י סירכא כתב הרשב"א כיון שא"א לומר עכשיו ממש נטרפה אסורות וכל שידוע באמת שלא עכשיו ממש נטרפה א"כ כבר יצאה זו מחיים מחזקת הרוב ואין ידוע מכמה ובספק יש לאסור דספיקא דאורייתא לחומרא וא"א הרא"ש ז"ל כתב להתיר בטריפות שע"י סירכא מפני שאם היינו בקיאין לברר אפשר שהיה להן היתר ע"י בדיקה א"כ הו"ל ספק ספיקא ספק טריפה ספק אינו טריפה ואת"ל טריפה אימור אחר כך נטרפה: יאלי דיחמורתא מותרין פי' כמין ביצי זכר דיחמורתא משלכת מרחמה עור הבא כנגד פניו של חמור מותרין פירוש שליא שהחמור נוצר בו דפרשא בעלמא הוא חלב בהמה וחיה הטהורין ומי רגליהם מותר ואין בו משום אבר מן החי וכתב ה"ר אליעזר דוקא חלב שהתירה הכתוב אבל מי חלב אסור וה"ר שמחה מתירו וכן נוהגין: טריפה שינקה מן הכשרה חלב שנמצא בקיבתה מותר וכשרה שינקה מן הטריפה חלב הנמצא בקיבתה אסור ודוקא הצלול אבל הקרוש מותר ולקמן יתבאר בהלכות בשר בחלב: חלב אדם מותר בד"א כשפירש מהאשה שחלבתו בתוך כלי אבל גדול היונק משדי אשה כיונק שרץ ומכין אותו מכות מרדות ותינוק יונק עד סוף ד' שנים לבריא וה' לחולה בד"א כשלא פירש אבל אם פירש שגמלוהו ג' ימים מעת לעת אחר כ"ד חדש לא יחזירוהו וה"מ שהיה בריא ופירש אבל אם פירש מתוך חולי שלא יכול לינק ופירש לא חשיב כפירש ויכולים להחזירו ואם יש סכנה מחזירין אפי' אחר כמה ימים ובתוך כ"ד חדש אפי' פירש מתוך בוריו חדש או יותר מחזירין אותו: דבש דבורים מותר ואין בו משום אבר מן החי וכתב בספר המצות אע"פ שגופי הדבורים מעורבין בו וכשמפרישין הדבש מהן מחממין ומרתיחין אותו אפ"ה מותר שנותן טעם לפגם הוא: דבש הגזין והצרעין כתב ר"ת שהוא מותר וכ"כ הרמב"ם וא"א הרא"ש ז"ל כתב לאסור בדבש הגזין והצרעין:

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לאכול שרץ העוף, שנאמר "כול שרץ העוף, טמא הוא לכם" דברים יד,יט.

1 הזהירנו מלאכול שרץ העוף. והוא אמרו יתעלה במשנה תורה כל שרץ העוף וגו'. ולשון ספרי כל שרץ העוף הוא מצות לא תעשה. ומי שאכל מהם לוקה. ראה, שם:

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

חגב א טמא הרי הוא בכלל שרץ העוף והאוכל כזית משרץ העוף לוקה שנ' כל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכל ואיזה שרץ העוף כגון זבוב ויתוש ודבורה וצירעה וכיוצא בהן וכבר בארנו במ"ע כ"ט סימני בהמה וחיה וסימני עופות וסימני דגים וסימני חגבים:

1 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְהֶחָגָב בְּנוּדָם.

1 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף, כְּגוֹן הַזְּבוּבִים וְהַדַּבּוּרִים וְהַצְּרָעוֹת וְזוּלָתָן מִמִּינִין אֵלּוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים יד יט, וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף וְגוֹ' מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. וְדַע כִּי מִפְּנֵי שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה הָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים וְהִזְכִּירָן בְּפֵרוּשׁ, לְפִי שֶׁהֵן מוּעָטִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בַּאֲרֻכָּה בְּסֵדֶר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי בְּמִצְוַת שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא מצוה קנז נִשְׁאֲרוּ כָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת בְּחֶזְקַת הֶתֵּר, הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לֶאֱסֹר שֶׁרֶץ הָעוֹף לְהוֹדִיעֵנוּ, שֶׁאֵינוֹ מִכְּלַל הַמֻּתָּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַסִּימָנִין שֶׁל טְהוֹרִים מְקֻבָּלִים וִידוּעִים הֵם לָנוּ. אוֹ נֹאמַר, כִּי מִהְיוֹת שֶׁרֶץ הָעוֹף מִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ הֻצְרְכוּ לְאָסְרָן בְּפֵרוּשׁ. וְהִנֵּה בְּסֵדֶר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יא יג אָמַר וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף, וְכָאן אָמַר וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף, נִתְיַחֵד בָּהֶן לָאו, כִּי עוֹף וְשֶׁרֶץ הָעוֹף שְׁנֵי עִנְיָנִים חֲלוּקִין הֵם לְגַמְרֵי. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוֹת הַבָּאוֹת בְּאִסּוּר הַמַּאֲכָלוֹת, כָּתַבְתִּי מָה שֶׁעָלָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים בְּאִסּוּר טְרֵפָה מצוה עג, וְקָחֶנּוּ מִשָּׁם. דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין פ"ג. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְאָכַל כַּזַּיִת מִשִּׁרְצֵי הָעוֹף אוֹ שֶׁאָכַל שֶׁרֶץ אֶחָד מִן הָעוֹף כֻּלּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ כַּזַּיִת, מִכֵּיוָן שֶׁאֲכָלוֹ כֻּלּוֹ, אוֹ שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת וַאֲפִילּוּ גָּדוֹל, חַיָּב מַלְקוּת. וּכְבָר הֶאֱרַכְתִּי בְּבֵאוּר אִסּוּר שְׁרָצִים וְחֹמֶר אִסּוּר בְּרִיָּה, בְּסֵדֶר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, כִּי שָׁם מְקוֹמוֹ.

« ספר המצוות Negative Commandments 174 ספר המצוות Negative Commandments 176 »