מקור סוכה ח׳ ב
1 רִיבּוּעָא דְּנָפֵיק מִגּוֹ עִיגּוּלָא — פַּלְגָא. וְלָא הִיא, דְּהָא קָחָזֵינַן דְּלָא הָוֵי כּוּלֵּי הַאי.
2 אָמַר רַבִּי לֵוִי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: שְׁתֵּי סוּכּוֹת שֶׁל יוֹצְרִים זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ — הַפְּנִימִית אֵינָהּ סוּכָּה, וְחַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה. וְהַחִיצוֹנָה סוּכָּה, וּפְטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה.
3 וְאַמַּאי? תִּהְוֵי חִיצוֹנָה כְּבֵית שַׁעַר הַפְּנִימִית, וְתִתְחַיֵּיב בִּמְזוּזָה! מִשּׁוּם דְּלָא קְבִיעַ.
4 תָּנוּ רַבָּנַן: גַּנְבַּ״‎ךְ: סוּכַּת גּוֹיִם, סוּכַּת נָשִׁים, סוּכַּת בְּהֵמָה, סוּכַּת כּוּתִים סוּכָּה מִכׇּל מָקוֹם — כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא מְסוּכֶּכֶת כְּהִלְכָתָהּ.
5 מַאי ״כְּהִלְכָתָהּ״? אָמַר רַב חִסְדָּא: וְהוּא שֶׁעֲשָׂאָהּ לְצֵל סוּכָּה.
6 ״מִכׇּל מָקוֹם״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי: סוּכַּת רַקְבַּ״‎שׁ. דְּתָנוּ רַבָּנַן: סוּכַּת רַקְבַּ״‎שׁ: סוּכַּת רוֹעִים, סוּכַּת קַיָּיצִים סוּכַּת בּוּרְגָּנִין סוּכַּת שׁוֹמְרֵי פֵירוֹת, סוּכָּה מִכׇּל מָקוֹם — כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא מְסוּכֶּכֶת כְּהִלְכָתָהּ.
7 מַאי ״כְּהִלְכָתָהּ״? אָמַר רַב חִסְדָּא: וְהוּא שֶׁעֲשָׂאָהּ לְצֵל סוּכָּה.
8 ״מִכׇּל מָקוֹם״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי: סוּכַּת גַּנְבַּ״‎ךְ.
9 הַאי תַּנָּא דְּגַנְבַּ״‎ךְ, אַלִּימָא לֵיהּ גַּנְבַּ״‎ךְ מִשּׁוּם דִּקְבִיעִי, וְקָא תָּנֵא ״מִכׇּל מָקוֹם״ לְאֵתוֹיֵי רַקְבַּ״‎שׁ, דְּלָא קְבִיעִי.
10 וְהַאי תַּנָּא דְּרַקְבַּ״‎שׁ, אַלִּימָא לֵיהּ רַקְבַּ״‎שׁ, דִּבְנֵי חִיּוּבָא נִינְהוּ, וְתָנֵא ״מִכׇּל מָקוֹם״ לְאֵתוֹיֵי גַּנְבַּ״‎ךְ, דְּלָאו בְּנֵי חִיּוּבָא נִינְהוּ.
פירוש ריטב"א על סוכה ח׳ ב
1 גירסת הספרים ולא היא דלא הוי שיעורא כולי האי. פי' דהא אסיקנא דבשיבסר נכי חומש סגיא, ולהאי פירושא נפרש דהכי מתפרש שיעור דרבי יוחנן לרבנן דקיסרי לפום חושבנא דידהו, דמרובע דד' אמות בעי' הי"ו היקף י"ו, הוסיף עליו החצי הו"ל כ"ד. ויש לפרש דמעיקרא פרכינן דלד' אמות ברוחב עגול בתריסר סגיא, ומפרקי דייני דקיסרי דאין הכי נמי מיהו כי עבדת עליה רבוע הוי שיתסר כי עבדת עליה עגולא רבה הוי כ"ד והוי עגולא זוטא כל שבתוך המרובע חצי העיגול, הכל הולך אל מקום אחד.
2 ותמי' מילתא טובא היכי אפשר דטעו רבנן דקסרי כולי האי שבסר לכ"ד אמות, ועוד שהרי הדבר מתברר למראית העין שאין העגול מוסיף על המרובע שבתוכו חציו, ומקצת גדולי רבותינו אמרו דחושבנא דרבנן קושטא הוא, ולא גרסינן ולאו מילתא היא דלאו לישנא דתלמודא הוא אלא רבנן סבוראי דהוו בתר הוראה כדאשכחן טובא בתלמודא, וה"פ דעיגולא דנפיק מגו ריבועא ריבעא כדאמרן, ורבעא כר' וקאי אעיגולא. כלומר כי כשעושין מרובע קטן ועליו עיגול ויש על עיגול זה עוד מרובע אחר, המרובע הפנימי חצי המרובע החיצון, וזה מתברר למראית העין כשתעשה מרובע גדול של עשר על עשר ותחלקהו לרביעיותיו, הרי בכל רובע ה' על ה', עשה רבוע אחר בתוכו באלכסון כל אחד מד' רביעיות, תמצא שיחלק כל אחד מהרביעיות והוא חצי המרובע הגדול וזה צורתו, ואם תרצה לעשות עגול בין ב' המרובעים עשה שאין זה מעלה ולא מוריד.
4 ולמדנו מתוך סברא זו דהא דאמרי רבנן בכל דוכתא שהמרובע כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא, אינו כן בצמצום דהא הכא המרובע הפנימי הדף שלו הוא אלכסונו של א' מן הרביעיות, ומרובעו של רביעית ה' אמות, נמצא אלכסונו לחשבון כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ז' אמות שהרי הוסיף י' חומשין, נמצא רוחב קב קו המרובע הפנימי בשיעור זה ז' אמות, כמה הוסיף באלכסונו י"ד חומשין שהן ג' אמות פחות חומש הוה ליה אלכסונו י' אמות פחות חומש לפום חושבנא דרבנן, ואילו מרובע פנימי אלכסונו הוא רוחב המרובע החיצון שהוא י' אמות שלמות ואיכא טופיינא דשיעורא דרבנן חומש, אלא ודאי דרבנן לא דייק משום דפורתא היא טובא.
5 ולהאי פירושא מסתברא דרבנן דקיסרי לא אתו לפרושי מידי במילתא דרבי יוחנן, אלא דתלמודא אייתי לה אגב גררא דהאי חושבנא להגדיל תורה ויאדיר.
6 א"ר לוי משום רבי מאיר שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה. איכא דקשיא ליה אמאי אינה סוכה כיון דמסוככת כהלכתה ולא בעיא עשייה לשם החג, ומפרשי לה דהכי קאמר אינה סוכה לענין חיוב מזוזה וחייבת במזוזה, ולאו מילתא היא אלא דברים כפשטן שאינה סוכה משום דעבדא לדירה והוה ליה כבית ואיכא משום תעשה ולא מן העשוי, כלומר ולא מן העשוי מכבר שלא לשם צל אלא לאוצר או לדירה והכי מוכח בסמוך.
7 פיס' החיצונה סוכה ופטורה מן המזוזה. מסתברא דמתני' דכולי עלמא היא, לרבי יהודה דאמר סוכת החג בחג חייבת במזוזה לפי שהיא דירת קבע כי קתני הכא פטורה מן המזוזה היינו בשאר ימות השנה חוץ מן החג, ולרבנן אתיא כפשטה שפטורה מן המזוזה לעולם ואפילו בתוך החג דדירת עראי היא, והלכתא כוותייהו.
8 ואקשינן ותהוי חיצונה בית שער דפנימית ותחייב במזוזה ופרקינן משום דלא קביעא. ק"ל לרבנן ז"ל דהכא משמע דבית שער דקביעא חייב במזוזה, וכן אמרו בברייתא מנחות ל"ג ב' בית שער אכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה, ואילו בפ"ק דיומא אמרינן יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת את"ל בית דירה מה בית שהוא מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה, תירץ הרז"ה דודאי בית שער של בתים חייב במזוזה והתם אמרינן יכול שאני מרבה בית שער של אכסדרה ומרפסת, והוא הדין דבית שער של חצר כיון שאינו בית שער לומקום דירה והוא פטור, ול"נ דאי בית שער של אכסדרה ומרפסת קאמר לא הוה ליה למימר יצאו אלו שאינן מיוחדין לדירה דהא כוליה בית שער ואכסדרה ומרפסת חדא מילתא היא והכי הוה ליה למימר יצא זה שאינו מיוחד לדירה, ועוד דבאידך דתניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבים היינו בית שער אכסדרה ומרפסת וריף ז"ל סובר דבית שער אכסדרה ומרפסת הפתוחים לבתים או לחצר שהם מקום חיוב מזוזה אף הם חייבים במזוזה כמותם, ולא מחמת עצמן אלא מחמת מקום חיוב שהם פתוחים לו, והיינו הך דהכא וההיא דקתני חייבים, אבל בית שער אכסדרה ומרפסת הפתוחים למקום פטור כגנה וכיוצא בו פטורין, והיינו דאמ' במנחות בי ארזקי חייב בשתי מזוזות מאי בי ארזקי בית שער הפתוח לחצר ובתים פתוחים לבית שער, וש"מ כדברי רי"ף דבית שער הפתוח אף לחצר חייב במזוזה, ואילו היה רחבו חיובו של זה מעצמו ודאי בחדא מזוזה סגי ליה אלא דמשום חיובא דידיה מחמת חצר ובתים חייב בב' מזוזות, ועוד י"ל דמדאוריתא אפילו בית שער אכסדרה ומרפסת של בתים וחצרות פטורין כיון שאינן מיוחדין הן עצמן לדירה דכפשטי' דמתנית', דדוחק הוא לפרש יצאו אלו שאינן מיוחדין למקום דירה כ"ש דמתניתא סתמא קתני וכל בית שער אכסדרה ומרפסת במשמע, וכי אמרינן הכא ובאידך מתניתא דהתם דבית שער אכסדרה ומרפסת חייבין היינו מדרבנן מפני שפתוחין למקום חיוב מידי דהוה אשערי עיירות ושערי מדינות, מפי מורי נ"ר.
9 תנו רבנן סוכת גנב"ך כשרה ובלבד שתהא מסוככת וכו' מאי כהלכתה וכו'. ק"ל מאי אשמועינן דהא פשיטא דסוכת רקב"ש לצל עבידא, פרש"י דהא קמ"ל דלא בעינן לשם החג, ול"נ חדא דהוה ליה למתני כיון שהיא עשויה כהלכתה, מאי ובלבד, דמשמע לישנא דאתי למעוטי מידי, ותו דהא מי לא שמעינן דלא בעי' לשם חג מכיון דשרינן לה דהא כל הני לא עבידי לשם חג, והנכון דהכי קאמר ובלבד שתהא עשויה לצל בלבד ולא עשויה לדירה דאם כן הוה ליה קבע והוה ליה נמי תעשה ולא מן העשוי, וכן פי' בתוספות.
10 להאי תנא דגנב"ך אלימא ליה גנב"ך דקביעי תנא מ"מ וכו'. יש מפרשים דכל חד מינייהו תניא בהדיא מאי דאלים טפי דהוה משמע דלא הוי לסוכה ואידך דפשיטא טפי תנייה דבכללא דקתני מ"מ, הלכך לחד תנא איצטריך ליה למיתני בהדיא גנב"ך דקביעי דה"א דאיידי דקביע לצל כל ימות השנה דאמי כמאן דעבד לדירה, ולאידך תנא אלימי ליה רקב"ש דעבדי ליה בני חיובא דמצוות הוא, והוה חושיב דדמי לקבע משום דדילמא עבדי ליה קבע לחיוביה במזוזה, ויש מפרשים בהפך כדמוכח מלישנא דמ"מ.