מקור סוכה ח׳ א
1 הָנֵי מִילֵּי בְּעִיגּוּלָא, אֲבָל בְּרִיבּוּעָא — בָּעֲיָא טְפֵי.
2 מִכְּדֵי כַּמָּה מְרוּבָּע יוֹתֵר עַל הָעִיגּוּל — רְבִיעַ, בְּשִׁיתְּסַר סַגִּי?
3 הָנֵי מִילֵּי בְּעִיגּוּל דְּנָפֵיק מִגּוֹ רִיבּוּעָא, אֲבָל רִיבּוּעָא דְּנָפֵיק מִגּוֹ עִגּוּלָא — בָּעֵינַן טְפֵי, מִשּׁוּם מוּרְשָׁא דְקַרְנָתָא.
4 מִכְּדֵי כׇּל אַמְּתָא בְּרִיבּוּעָא אַמְּתָא וּתְרֵי חוּמְשֵׁי בַּאֲלַכְסוֹנָא, בְּשִׁיבְסַר נְכֵי חוּמְשָׁא סַגִּיא? לָא דָּק.
5 אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן לָא דָּק פּוּרְתָּא, טוּבָא מִי אָמְרִינַן לָא דָּק?
6 אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי: מִי סָבְרַתְּ גַּבְרָא בְּאַמְּתָא יָתֵיב, תְּלָתָא גַּבְרֵי בְּתַרְתֵּי אַמְּתָא יָתְבִי. כַּמָּה הָווּ לְהוּ — שִׁיתְּסַר, אֲנַן שִׁיבְסַר נְכֵי חוּמְשָׁא בָּעֵינַן! לָא דָּק.
7 אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן לָא דָּק לְחוּמְרָא, לְקוּלָּא מִי אָמְרִינַן לָא דָּק?
8 אֲמַר לֵיהּ רַב אַסִּי לְרַב אָשֵׁי: לְעוֹלָם גַּבְרָא בְּאַמְּתָא יָתֵיב, וְרַבִּי יוֹחָנָן מְקוֹם גַּבְרֵי לָא קָחָשֵׁיב.
9 כַּמָּה הָווּ לְהוּ — תַּמְנֵי סְרֵי, בְּשִׁיבְסַר נְכֵי חוּמְשָׁא סַגִּיא! הַיְינוּ דְּלָא דָּק וּלְחוּמְרָא לָא דָּק.
10 רַבָּנַן דְּקֵיסָרִי, וְאָמְרִי לַהּ דַּיָּינֵי דְקֵיסָרִי אָמְרִי: עִיגּוּלָא דְּנָפֵיק מִגּוֹ רִיבּוּעָא — רִבְעָא,
פירוש ריטב"א על סוכה ח׳ א
1 ומהדרינן הני מילי בעיגולא אבל בריבועא בעינן טפי. פי' הני מילי דסגי בהיקף של תליסר תריסר אמות לסוכה שיש ברוחבה ד' אמות, כשהן ד' אמות על ד' אמות עגולות אבל כשהן ד' אמות על ד' אמות מרובעות בעי טפי, והשתא לא פריש ליה טפי עד דמפרש לה בסמוך.
2 ופריך מכדי כמה מרובע יותר על העיגול רביע בשיתסר סגיא. כלומר דאפילו ד' מרובעות בשיתסר סגי להו דהיינו ד' אמות לכל רוח שהוא רביע יותר על העיגול שהוא תריסר אע"ג דהא סוכה מרובעת ורבי יוחנן סוכה עגולה הוה עביד איהו, השתא שאין המרובע יתר על העיגול אלא רביע שהם י"ו אמה, ואין רבי יוחנן נותן בהקף סוכה העגולה אלא כשיעור סוכה מרובעת דיתבי בה מנין אנשים כמנין היושבים במרובעת, וכוליה שקלא וטריא לאו פירכא ופרוקי נינהו, אלא הויא דתלמודא לברורי דוקיא דחושבנא ושיבורא דיליה עד דמפרש לה.
3 ומהדרינן הני מילי בעיגולא מגו ריבועא. הוי רביע טפי, אבל בריבועא דנפיק מגו עיגולא בעי טפי. פי' וסוכה עיגולא דר' יוחנן היינו שיש בתוכה סוכה מרובעת דרבי שהיא ד' אמות על ד' אמות, ועיגול המקיף את המרובע שבתוכו בעי טפי מאותו הריבוע ולא סגי ליה בשיתסר משום מורשא דקרנתא.
4 ואמרינן דאין הכי נמי דבעי טפי, מיהו אכתי לא בעי כ"ד אמות, דמכדי כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ונמצא שמרובע של ד' אמות על ד' אמות אלכסונו רבה עליו ח' חומשים, וכשאתה עושה עיגול של מרובע זה הדבר ידוע שרחבו של עיגול הוא אלכסונו של מרובע החקוק בתוכו נמצא רחבו של עיגול הוא אלכסונו זה ה' אמות וג' חומשים, ורחבו של עיגול הוא שליש הקיפו כדאמרן אם כן תוסיף ב' חלקים של רוחב זה הוו שבסר נכי חומשא, כי החמש אמות ג' פעמים הם ט"ו אמות, והג' חומשי ג' פעמים י"ט ט' חומשים שהם שתי אמות פחות חומש, שהם י"ז פחות חומש, ואם כן בשיבסר נכי חומשא סגיא.
5 ומהדרינן דאין הכי נמי ורבי יוחנן לא דק בחושבניה ואוסיף עליה טפי ממאי דבעי לחומרא, ופרכינן אימר דאמרינן לא דק פורתא, פי' כדי שיבא חשבון שלם, אבל כולי האי משבסר נכי ח'ד חומשא לכ"ד אמות מי אמרינן לא דק.
6 ואתא מר קשישא בריה דרב חסדא ופריק פירוקא אחרינא וקאמר מי סברת גברא באמהתא יתיב. דלהו ומקום כ"ד אנשים כ"ד אמות, תלתא גברי בתרתי אמהתא יתבי. וסגי לכ"ד אנשים בשבסר בשתסר אמהתא, ואף על גב דלטובל מעומד נתנו אמה על אמה היינו בטובל בלחוד משום הכשר טבילה כדאמרן.
7 ופרכינן דאם כן בצר ליה שיעורא. דהא אנן שבסר נכי חומשא בעינן לרחבו של עיגול שעל המרובע ואילו כ"ד אנשים בשבסר בשיתסר סגי להו.
8 ומהדרינן דלא דק רבי יוחנן בחושבנא ובצר משיעוריה פורתא כדי שיאמר חשבון שלם.
9 ופרכינן אימור דאמרינן לחומרא, לקולא מי אמרינן דלא דק. דמכשר סוכה בבציר משיעורא, דאנן בעינן שיבסר נכי חומש ואיהו אמר שבסר שיתסר.
10 א"ל רב איתי לרב אסי לעולם גברא באמתא יתיב. כדקס"ד מעיקרא, ור' יוחנן מקום גברי לא קא חשיב. פי' דכי קאמר כל שיש בהקפה כדי לישב כ"ד בני אדם לא שישבו לפנים מחוט העיגול, אלא שיקיפו חוט העיגול מבחוץ, והשתא בצר מרחבו של עיגול מקום שני אנשים אחד מכאן ואחד מכאן, ואלו כ"ד אנשים בתוך העיגול יש בהקפו כ"ד אמות ורחבו שליש הקיפו שהוא ח' אמות, דל מיניה השתא תרתי אמהתא לתרי גברי פשו להו ו' לרחבו של עיגול, הוסף עליו שני חלקים להקיפו הוו להו תמניסר, והיינו דמהדר פרכי' אכתי הוו להו תמניסר ואנן בשבסר נכי חומשא סגי לן, ופרכינן ופרקינן דאין הכי נמי והיינו דלא דק לחומרא. דלא דק פורתא שהוסיף על השיעור אמה וחומש כדי שיהיא חשבון שלם למקום כ"ד אנשים שלמים.
11 והקשיתי לפני מורי נ"ר למה ליה לרבי יוחנן להוסיף בחושבנא אמה וחומש דהא בבציר מהכי הוה סגי לן וקא הוי חשבון שלם ומקומות שלמים ולא יוסיף בחשבונו עד חומש בלבד, דילמ' דלימא הכי כל שיש בהיקיפו כדי לישב כ' וג' בני אדם שהם כ"ג אמות, דהוי שלישיתו לשיעור רחבו ז' אמות מן הכ"א אמות, וד' טפחים מהשתי אמות הנותרים, הוה ליה רוחב העיגול עם מקום גברי ז' אמות וד' טפחים דל תרתי אמהתא למקום גברי דלא חשיב פשו להו חומש וד' טפחים הוסף עליהם שני חלקים הוו להו החומש אמות ג' פעמים ט"ו אמות והד' טפחים ג' פעמים י"ב טפחים שהם שתי אמות, הוו להו שבסר אמות שבסר אמות שלמים ולא אוסיף בחושבניה אלא חומש אמה, דבההוא חושבנא דאילן דעולא ב"ב כ"ז א' משמע דלא מוספינן לעולם טפי מאמה כל היכא דאפשר, ותירץ לי רבינו נ"ר דרבי יוחנן בעי למעבד עיגול מחשבון שלם של שבסר תמניסר וברחבו, וכשיש בהיקפו י"ח הוי רחבו שש שהוא חשבון שלם, ואילו נקיט ליה בכ"ג בני אדם נהי דהוי הקפה חשבון שלם של שבסר שלמים מ"מ אין רוחב העיגול חשבון שלם דהא הוי ה' אמות וד' טפחים.
12 רבנן דקיסרי ואמרי לה דייני דקיסרי אמרי עיגולא דנפיק מגו ריבועא ריבעא. פי' שהמרובע יותר על העיגול רבע כדאמרן, ריבועא דנפיק מגו עיגולא ולא פלגא. פרשו בו שהעיגול יותר על המרובע פלגא דמרובע, משום מורשא דקרנתא.