רי"ף סוכה ה׳ א

1 ר"ן פתח ↗

סוכהן על גבי סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה. בגמרא מפקינן לה מדכתיב בסוכת תשבו שבעת ימים ולא בסוכה שתחת הסוכה דחדא משמע דבסכת כתיב:

2 שלטי הגיבורים פתח ↗

וגם צריך שיהיה ביניהן י' טפחים אבל אם אין ביניהן י' או שיש ביניהן י' ואינה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה אז התחתונה כשר' אם היא מסוככת כהלכתם אפי' אם העליונה למעלה מכ' ואם אינה מסוככת כהלכתה ומתכשרת ע"י סכך העליונה צריך שתהא העליונה בתוך כ' לארץ ובעל העיטור כתב אפי' אם אין ביניהם אלא ד' טפחים פסולה וכן כתב אבי"ה והר"ז הלוי ולא נראה להרא"ש: לשון ריא"זבד"א בשלא היה מסכך העליונה עד קרקעית התחתונה יותר מכ' אמות אבל אם היה מסכך העליונה עד קרקעית התחתונה יותר מכ' אמה היושב על גבי תחתונה תחת העליונה לא יצא והרי שתיהן פסולות בין ששתיהן צלתן מרובה בין ששתיהן חמתן מרובה ומז"ה אמר שאם היה סכך מעליונה ושהיה חמתו מרובה מצלתו אע"פ שהוא למעלה מכ' אמה אינו פוסל סכך התחתונה שהיא צלתו מרובה מחמתו והתחתונה כשרה ול"נ שכל שהוא למעלה מכ' אמה הרי הן כשפודין של ברזל ופוסל סכך הכשר שלמטה ממנו ואף ע"פ שחמתו מרובה אינו בטל ברוב הואיל והוא עומד בפני עצמו כמו שביארנו בסוכה שתחת אילן כמבואר בקונט' הראיות וכן כתב מיי' כריא"ז:

2 הגהות מאלפס ישן פתח ↗

מן וכמה עד המשנ' פירס כו' ליתא ונכתב כ"ז על הגליון:

1 סוכה ע"ג סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה:

2 גמ' דף י. וכמה יהיה בין סוכה לסוכה ותפסל התחתונה אמר רב הונא טפח ושמואל אמר עשרה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עד ד'

1 רשימות שיעורים על סוכה פתח ↗

ב הוא מפרש הגמרא בשחבטן ה. ברי"ף, וז"ל: כלומר שחבט ענפי האילן עד שנשרו כל העלין ממנו דגלי אדעתיה דלא ניחא ליה בצלו של אילן כלל ונעשה האילן כעומד בפני עצמו ולא מצטרף לצל הסוכה, עכ"ל. כשעושה הסכך מגלה דעתו שאינו מרוצה בצל האילן הוכשרה הסוכה.

2 הגהות הב"ח פתח ↗

וכמה וכו' עד המשנה נ"ב כל זה הגה"ה היא ובאלפס ישן אין מזה כלום רק המשנ' כצורתה וכן נראה מדברי הר"ן והרא"ש ויותר מבואר בחיבור רבינו ירוחם נ"ח ח"א שכתב ותמהתי על הרי"ף שלא הביא מזה כלום אלא המשנה כצורתה ואולי סמך על ההיא דפסק דאין נקרא סוכה אא"כ גבוהה י' טפחים כו'. ובודאי הג"ה הוא:

« רי"ף סוכה ד׳ ע״ב רי"ף סוכה ה׳ ע״ב »