מפרשים:
1 רבי שילא אמרו חתן פטור והשושבינין וכל בני חופה חייבין:
2 תניא רבי חנינא בן עקביא אומר כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקים במלאכת שמים לאיתויי מוכרי תכלת פטורין מק"ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה לקיים דברי ריה"ג שהיה אומר העוסק במצוה פטור מן המצוה:
3 ת"ר הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה הולכי דרכים בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום והולכי לדבר מצוה פטורין בין ביום בין בלילה כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא הוו עיילי לשבת' דרגלא לבי ריש גלותא הוו גאנו ארקתא דסורא אמרי שלוחי מצוה אנן ופטרינן:
4 ת"ר שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה שומרי העיר בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום שומרי גנות ופרדסין פטורין בין ביום ובין בלילה וליעבדו סוכה התם וליתבו אמר אביי תשבו כעין תדורו רבא אמר פרצה קוראה לגנב מאי בינייהו איכא בינייהו דקא מינטר כריא דפירי לאביי פטור ולרבא חייב והלכתא כרבא:
5 חולים ומשמשיהן פטורין מן הסוכה. ת"ר חולה שאמרו לא חולה שיש בו סכנה אלא אפי' חש בעינו ואפי' חש בראשו אמר רשב"ג פעם אחת חשתי בעיני בקיסרי והתיר לי ר' יוסי בריבי לישן לי ולמשמשי חוץ לסוכה:
6 רב שרא לרב אחא בר אדא למיגני בכילה בסוכה משום בקי רבא שרא לרב אדא ברדלא למיגנא לבר ממטללתא משום סירחא רבא לטעמיה דאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה והא אנן תנן חולים ומשמשיהן פטורין מסוכה חולים אין מצטער לא אמרי חולה הוא ומשמשיו פטורין מצטער הוא אין ומשמשיו חייבין:
7 אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה: מאי אכילת עראי אמר אביי כדטעים בר בי רב ועייל לכלה ת"ר אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה מ"ט אמר רבא לפי שאין קבע לשינה דף כו: נאמר רב חסדא אסור לישן ביום יותר משינת הסוס וכמה שינת הסוס שתין נשמי.
8 אביי הוה ניים כמיזל מפומבדיתא לבי כובי קרי עליה רב יוסף משלי ו׳:ט׳ עד מתי עצל
9 תשכב מתי תקום משנתך:
10 מתני' דף כז. רבי אליעזר אומר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכ"א אין לדבר קצבה חוץ מלילי יו"ט הראשון בלבד ועוד א"ר אליעזר מי שלא אכל בלילי יו"ט הראשון ישלים בליל יו"ט האחרון וחכ"א אין לדבר תשלומין ועל זה נאמר קהלת א׳:ט״ו מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות:
11 גמ' וחכ"א אין לדבר קצבה וכו' דגמרינן ט"ו ט"ו מחג המצות מה חג המצות לילה הראשון חובה דכתיב שמות י״ב:י״ח בערב תאכלו מצות מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות
12 תניא ר"א אומר דף כז: אין יוצאין מסוכה לסוכה ואין עושין סוכה בחולו של מועד וחכ"א יוצאין מסוכה לסוכה ועושין סוכה בחולו של מועד ושוין שאם נפלה שחוזר ובונה אותה בחולו של מועד
13 תניא רבי אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביו"ט ראשון של חג בלולבו של חבירו דכתי' ויקרא כג ולקחתם לכם משלכם כך אין אדם יוצא ידי חובתו ביו"ט הראשון של חג בסוכתו של חבירו דכתיב דברים ט״ז:י״ג חג הסוכות תעשה לך משלך וחכמים אומרים אע"פ שאמרו אין אדם יוצא בלולבו של חבירו ביו"ט הראשון של חג אבל יוצא הוא ידי חובתו בסוכתו של חבירו ביום טוב הראשון של חג דכתיב ויקרא כ״ג:מ״ב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת:
14 מתני' דף כח. מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין אמרו להם ב"ה לא כך היה מעשה שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר ר' יוחנן בן החורונית ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ולא אמרו לו דבר אמרו להם ב"ש משם ראיה אף הם אמרו לו אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך:
15 גמ' דף ג. אמר רב