רי"ף כתובות י״ד

1 אין לה קנס רבי עקיבא אומר יש לה קנס וקנסה לעצמה:

2 גמ' והלכה כר"ע דקיימא לן הלכה כרבי עקיבא מחברו:

3 דף לח: אמר אביי בא עליה ומתה פטור שנאמר דברים כ״ב:י״ט ונתן לאבי הנערה ולא לאבי המתה:

4 דף לט. בא עליה עד שלא נתארסה ונתארסה קנסה לאביה הוא דעדיין לא נפקא לה מרשות אביה דתנן נערה מאורסה אביה ובעלה מפידין נדריה אבל אם בא עליה ואח"כ נשאת או בגרה קנסה לעצמה דבגרות ונשואין מפקי מרשות אב לגמרי והוא שלא עמדה בדין קודם בגרותה ונשואיה אבל אם עמדה בדין קנסה לאביה:

5 מתני' המפתה נותן שלשה דברים ואונס ארבעה המפתה נותן בושת ופגם וקנס מוסיף עליו האונס שנותן את הצער מה בין אונס למפתה אונס נותן צער ומפתה אינו נותן צער אונס נותן מיד ומפתה לכשיוציא אונס שותה בעציצו ומפתה אם רצה להוציא מוציא:

6 גמ' ומפתה דף לט: לכשיוציא אשתו היא אמר אביי אימא לכשלא יכנוס תניא נמי הכי אע"פ שאמרו המפתה נותן לכשלא יכנוס בושת ופגם נותן מיד אחד האונס ואחד המפתה בין היא בין אביה יכולין לעכב תניא אידך אע"פ שאמרו אונס נותן מיד כשתצא אין לה עליו כלום:

7 מתני' דף לט. כיצד שותה בעציצו אפילו היא חגרת אפילו היא סומא מצא בה דבר זמה או שאינה ראויה לבא בישראל אינו רשאי לקיימה שנאמר דברים כ״ב:י״ט ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו:

8 גמ' וניתי דף מ. עשה ונדחי לא תעשה כי אמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה כגון מילה בצרעת דלא אפשר לקיומי לעשה אבל הכא אי אמרה לא בעינא ליה מי איתיה לעשה כלל:

9 מתני' יתומה שנתארסה ונתגרשה רבי אלעזר אומר האונס חייב והמפתה פטור:

10 גמ' אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר' אלעזר קרי רב עליה דר"א טובינא דחכימי:

11 מתני' איזהו בושת הכל לפי המבייש והמתבייש פגם רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת כמה היתה יפה וכמה היא יפה קנס שוה בכל אדם וכל שיש לו קצבה מן התורה שוה בכל אדם:

12 דף מ: כל מקום שיש מכר אין קנס וכ"מ שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר בוגרת לא מכר ולא קנס:

13 גמ' פגם רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת היכי שיימינן לה אמר אבוה דשמואל אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו שיש לו קורת רוח ממנו:

14 כ"מ

15 שיש מכר אין קנס: אר"י אמר רב זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר כדכתבינן לעיל איכא מ"ד הלכה כר"מ משום דסתם מתני' כותיה ואנן לא ס"ל הכי חדא דהא רב יהודה אמר זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים כו' דאלמא לא סבירא ליה כר"מ דיחידאה הוא ולית הילכתא כותיה

16 ועוד הא אשכחן לרבא דהוא בתרא דס"ל כרבנן דבעי רבא יש בגר בקבר או אין בגר בקבר יש בגר בקבר ודבנה הוי או דילמא אין בגר בקבר ודאביה הוי הוי אומר אין בגר בקבר ודאביה היו ש"מ כרבנן ס"ל דאמרי קטנה יש לה קנס דלא משכחת לה דיש לה בן קודם בגרות אלא היכא דבא עליה אונס כשהיא קטנה ואע"ג דאיפריכא האי בעיא לאו מהאי טעמא איפריכא ועוד דגרסי' בפ' נערה שנתפתתה דף מד: אמר ריש לקיש המוציא שם רע על הקטנה פטור שנאמר דברים כ״ב:י״ט ונתן לאבי הנערה נערה מלא דבר הכתוב וכו' עד אלא כאן נערה הא כל מקום שנאמר נער אפילו קטנה במשמע אלמא כרבנן סבירא ליה וכן הלכתא:

17 בוגרת אין לה מכר ואין לה קנס דייקינן מינה הא בושת ופגם אית לה ודוקא אנוסה בוגרת אבל מפותה בוגרת אין לה כלום:

18 מתני' דף מא. האומר פתיתי בתו של פלוני משלם בושת ופגם על פי עצמו ואינו משלם קנס על פי עצמו האומר גנבתי שורו של פלוני משלם הקרן על פי עצמו ואין משלם תשלומי כפל ולא תשלומי ד' וה' המית שורי את פלוני או שורו של פלוני הרי זה משלם על פי עצמו המית שורי עבדו של פלוני אינו משלם על פי עצמו זה הכלל כל המשלם יתר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו:

19 הדרן עלך ואלו נערות