רי"ף גיטין ג׳ ב

1 שלטי הגיבורים פתח ↗

ומיהו כתב ר"ת חתמו זה בפני זה וחותם בו שלישי שלא בפניהם שפיר דמי: לשון ריא"ז עדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה לפי שפעמים שהוא מקפיד הבעל להחתים בו הרבה עדים ואם יחסר א' מהם לא יהיה גט לפיכך גט שחתום בו עד אחד כותי אע"פ שהכותים פסולים בחתימת הגט לפי שאין להם מדרשי חכמים זה שחותם בו עד א' כשר הוא והוא שהיה ישראל כשר חתום למטה ממנו שהרי זה בפני זה הם חותמים ובשאר שטרות שחותמים זה שלא בפני זה אין להכשיר חתימת הכותי אע"פ שחתום ישראל למטה ממנו שאפשר שלא ידע בו כשחתם עליו וכבר גזרו חכמים על הכותים ועשו אותם כעובדי כוכבים גמורים לכל דבריהם כדאיתא בפרק הכל שוחטין ופסולים בגיטין עד שיתגיירו כדרך שהעובדי כוכבים צריכים להתגייר ונראה בעיני שראוי לומר בזמן הזה על הצדוקים כדרך שאמרו על הכותים מתחלה שהרי הצדוקים אין להם מדרשי חכמים ואין מחזיקים בתורת גיטין וקדושין כישראל:

2 שלטי הגיבורים פתח ↗

כתב הטור דלדברי הכל אלו השטרות שכותבים הסופרים אין להם דין ערכאות אע"פ שהם ממונים על פי השופטים כיון שאין נעשים בפני השופטים ואם לא נעשו בערכאות אפי' נעשו במקום הקבוץ שלהם פסול אפי' נמסר בפני עדי ישראל כיון שעדי עובדי כוכבים חתומים ואינם ערכאות ה"ל כמזוייף מתוכו וחספא בעלמא הוא אבל אין עדי עובדי כוכבים חתומים בו ונמסר בפני עדי ישראל כשר לגבות ממנו מבני חרי ומיתמי ואינו יכול לומר פרעתי והוא שידעו עדי מסירה לקרותו ויהיה עשוי כהלכתו בכל ענינים שיהא נכתב על דבר שאינו מזוייף והחזירו בו מענינו בשיטה אחרונה ומיי' כתב שאם נעשה בהדיוטות ועדי עובדי כוכבים חתומים בו ומסרו בפני עדי ישראל גובין בו מבני חרי והרא"ש כתב כרבינו: לשון ריא"ז וכן כל השטרות העולין בערכאות של עובדי כוכבים אע"פ שחותמיהם עובדי כוכבים כשרים בד"א בשטרי מכר ושטרי הודאות והלואות וכל הדומין להם שראוי הנתבע להתחייב בהן על פי עצמו בלא שטר ובלא עדים אבל שטר מתנה שאין בו קנין ולא עדים אע"פ שהיו חתומים בו ערכאות אינו כלום שהרי מן התורה אינן בני עדות ושטר זה הרי הוא כחרס ואע"פ שאנו מוחזקים בהן שאינן משקרין לא תהא עדותו גדולה מהודאת פיו כמבואר בקונטרס הראיות:

2 השגות הראב"ד פתח ↗

הא דא"ר שמעון בגיטין העולין בערכאות של עובדי כוכבים אע"פ שחותמיהן עובדי כוכבים שהם כשרים. קשיא לן אע"ג דאוקימנא בעידי מסירה ובשמות מובהקין והלא אינן בקיאים בדקדוקי גיטין אטו מי עדיפי מכותיים דפסלינן בהו תרי סהדי משום דאין בקיאין בדקדוקי גיטין וחד כותי הוא דמכשרינן משום דחתים ישראל לבסוף דאמרי' הא ודאי כותי חבר הוא. אבל תרי כותאי לא. ונראה דהא מתני' בכתבום סופרי ישראל ובלשון פרסי וכתובים ככל דקדוקי הגט ומזכירים בהן כל הענינים שסופרי ישראל זהירין בהם והזמן שבהם לבריאת העולם כמו שישראל מונים. ונודע ומפורסם הדבר שסופר ישראל כתבו ובקי בכל עניני הגט אלא ששנים מעורכי הדיינים שלהם חתומים בהם. גם נודע שהם הזקיקוהו לכתבו. ומפני שכל מעשיהם כמעשה ישראל אין חוששין בו לדקדוקי הגט גם אין חוששין לכתב שאינו שהוא יכול להזדייף ולא להחזיר בשיטה אחרונה מעין השטר כמו ששאלו בגמ' בשטר פרסאה דחתימי עליה סהדי ישראל. ובשטרא פרסאה דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל. דהנהו בכתב פרסי ולשון פרסי ובודאי כשכתבן עובד כוכבים. ובשאר שטרות הוא ולא בגיטין:

1 והלכתא עידי הגט מכילתין דף י: אין חותמין אלא זה בפני זה מ"ט א"ר אשי גזרה משום כולכם:

2 מתני' כל השטרות עולין בערכאות של עובדי כוכבי' אע"פ שחותמיהם עובדי כוכבים כשרים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים ר"ש אומר אף אלו כשרים לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט:

1 ר"ן פתח ↗

והלכתא עדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה מ"ט אמר רב אשי גזירה משום כולכם. פרש"י ז"ל דאמרינן לקמן דף סז: דהאומר לעשרה בני אדם כולכם כתבו גט לאשתי אחד כותב וכולן חותמין ואי לא חתמי כלהו פסול לפיכך תקנו שלא יחתמו זה בלא זה כדי שלא יסמוך שליח על שנים מהם. פירוש לפירושו דאע"ג דקי"ל כר' יוחנן דאמר לקמן בפ' המביא תניין דף יח: דשנים משום עדים וכולן משום תנאי ואי חתום בי תרי מינייהו ביומיה ואינך מכאן ועד י' ימים כשר וכיון דמשום תנאי הם אפי' אחר שנשאת מצי חתמי כדיני התנאין כולן שכל שנתקיים התנאי כשר ואע"ג דכל תנאי שהוא בקיום מעשה אין מתירין אותה לינשא עד שיתקיים התנאי כדאמרי' בפ' מי שאחזו דף עד. הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז אע"פ שנתקרע הגט הרי זו מגורשת ולאחר לא תנשא עד שתתן אפ"ה הוה לן לאכשורי האי גיטא כי היכי דמכשרי כולהו גיטי אע"ג שיש בהן תנאי שהוא תלוי בקיום מעשה ואפ"ה הכא שאני משום דכולכם לא משמע להו לאינשי שיהא צריך שיהו כולן חותמין הילכך אם לא יחתמו לאלתר שמא לא יחתמו כלל לאחר זמן ונמצא גט בטל ובניה ממזרין ובפ' המביא תניין דף יח: דמכשרינן בדיעבד דוקא מכשרינן והיינו לישנא דאמרינן איכא בינייהו דחתים בי תרי מינייהו ביומיה ואינך מכאן ועד עשרה יומי מ"ד משום תנאי כשר ולא אמרינן לישנא דלכתחלה זה נ"ל פי' לפירושו של רש"י ז"ל. אבל הרמב"ן ז"ל פי' דגזרה משום כולכם עדים קאמר משום דכיון דכולם עדים צריכין כולן לחתום ביום אחד דאי לא חתמי כולהו בחד יומא הוה ליה מוקדם ופסול ואי אמרינן שיהו עדי הגט רשאין לחתום זה בלא זה נהי דב' עדים בלבד יודעים הם שצריכים לחתום ביום אחד דאי לא חתמי כולהו בחד יומא הוה ליה מוקדם ופסול איכא למיחש שיאמר לעשרה כולכם עדים ולא יחושו לחתום ביום אחד והוה ליה מוקדם ופסול:

2 ר"ן פתח ↗

מתני' כל השטרות העולות בערכאות של עובדי כוכבים. מקום בית הועד דיינים קבועים שלהם כך כתב רש"י ז"ל. ובזמן הזה סופר הממונה מן המלך יש לו דין ערכאות של עובדי כוכבים:

« רי"ף גיטין ג׳ ע״א רי"ף גיטין ד׳ ע״א »