ביאור יש"ר על התורה, במדבר ט״ז:ט״ז

ויאמר משה אל קרח, כבר אמר לו כן, אלא הוצרך לכפול לו הצווי, לפי שראה עתה לעשות הבדל בין קרח ועדתו ובין דתן ואבירם, כי מאחר ששמע תשובתם שלא על הכהונה היו מערערים אלא על מלוכת משה עליהם שהוציאם ממצרים, א"כ לא יבאו גם הם להקטיר קטורת, אלא יעשה עמהם מופת אחר נפלא מאוד שבזה יכירו כל העם כי בחר ה' במשה עבדו, אולם קרח ועדתו שעדיין היו מחזקים במחלוקת ומבקשים כהונה, הם יקחו המחתות ויעשו הנסיון לראות מי האיש אשר יבחר בו ה':

אתה והם ואהרן, זכר קרח ועדתו תחלה ואהרן לבסוף כדי שלא יטעו לחשוב שהוא חפץ בגדולת אחיו ושלכן נתן לו הכהונה, אלא כאומר איני נותן אל לבי שיהיה אהרן כ"ג או זולתו וגם אתם תוכלו להתנשא עליו אם ה' יבחר בכם, וכן בסמוך אמר אתה ואהרן איש מחתתו, והזכיר קרח תחלה