ביאור יש"ר על התורה, במדבר ט״ו:ג׳

ועשיתם אשה, אין זה צווי, אלא כשתעלו על לבבכם לעשות אשה לה' בארץ מושבותיכם:

או זבח, שלמים

לפלא נדר, פירשנוהו ויקרא כ"ב כ"א

או במעדיכם, או כשתעשו האשה לחובת מועדיכם שצויתי אתכם לעשות במועד:

מן הבקר או מן הצאן, למדנו שקרבן העוף אינו טעון נסכים: